חודש אלול, מזל בתולה וסמליות הצבע כתום - זהב

חודש אלול, מזל בתולה 

וסמליות הצבע כתום – זהב

בחודש אלול, נזכרת בהתרגשות בהרצאותיו של הרב יצחק גינזבורג על תבונתו וחכמתו הנעלה ועל לימוד ועברת מידע בעל ערך רב שלא יסולא מפז. מודה תמיד בהודיה על שניתנה לי ההזדמנות להקשיב לדבריו וללמוד ממנו, ועדיין.... קטונתי.
מעריכה אותו כאדם ומאמינה שהוא מגדולי החסידות והקבלה בזמננו.
בחודש אלול אמר - אלול אינו רק החודש שלפני החגים. מי שמדלג על אלול ואינו מקדיש לו תשומת לב מיוחדת, ימצא עצמו לפתע בראש השנה ללא הכנה.

תורת הקבלה מדגישה שבחודש אלול, העבודה הרוחנית הינה לתור ולחפש בתוך הנפש פנימה, לזהות את הכוחות הטובים והחיוביים שיש לכל אחד מאיתנו, ולהשתמש בהם באופן הטוב ביותר, כך שישפיעו לטובה גם על הצדדים הפחות מאירים שבאישיותנו. 
מזלו של החודש הוא מזל בתולה, המסמל את ההיטהרות וההזדככות של הנשמה והגוף, כהכנה לשנה החדשה.

בחודש אלול ניתנת ההזדמנות למצוא את בחינת הבתוליות בנפש האדם. למצוא את מידת ההתחדשות, "שׁוּבִי בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל" -ירמיהו ל"א כ'. זו הזדמנות לאדם לעורר בתוכו את כח ההתחדשות, את הבתוליות. להתחזק באמונתו שכל אדם יכול להתחיל מחדש,  חֲדָשִׁים, לַבְּקָרִים, רַבָּה, אֱמוּנָתֶךָ" - איכה ג' כ"ג.
מה שעוצר אותנו רוב הפעמים הוא חוסר האמונה שאנו יכולים להתחדש, ולהופיע כחדשים. אולם, כל נשימה היא נשימה חדשה, כל רגע הוא רגע חדש והשאלה היא - האם אני יכול להתחבר לזה?

כתוב בירמיהו ל"א י"ב, " אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְּמָחוֹל", מחול מלשון מחילה. "הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי, לְמָחוֹל לִי"- תהילים ל' י"ב - החושך הופך לאור. זהו התהליך שאנו עוברים בחודש אלול, תהליך של מחילה, מבקשים מחילה מהשמיים, מחילה בתוך עצמנו, וכמובן מחילה בין איש לרעהו.

חודש אלול, השישי מניסן, מהווה הכנה הכרחית לשנה החדשה לחודש תשרי ולשנה החדשה בכלל.
הרמז בראשי תיבות אלול - אני לדודי ודודי לי - משמעו לומר שזהו הזמן להתעורר לקראת הקב"ה, "אני ל(קראת) דודי" בתשובה ומעשים טובים, ואז "דודי (יהיה) לי". ישנו רמז נוסף, באותיות האחרונות של המילים "אני לדודי ודודי לי"- ארבע אותיות יו"ד, שערכן יחדיו בגימטריה 40, ארבעים ימי הרחמים והסליחות המתחילים בראש חודש אלול ומסתיימים ביום הכיפורים, עד השלמת החיבור בין "אני" ל"דודי". 


בפסוק "אני לדודי ודודי לי" הכל מתחיל מ"אני". חודש אלול מתאים לערוך חשבון נפש, ומציב בפנינו הזדמנות ל"מאזן אישי" לקראת סוף השנה העברית. אנו עלולים לגלות שפשוט הלכנו לאיבוד .... בכל הדברים שעסקנו בהם, אך היכן היינו באמת, איפה האני שלנו? משימת חודש אלול היא למצוא את האני, לשקם וללכד את האישיות ולהגיע למפגש מחודש עם ה', "אני לדודי".החיפוש אחר האני רמוזים בשמו של החודש, שכן השורש אלל בארמית, פירושו חיפוש.

אגדה מספרת: "כשראה אלול, כי הוא בא אחרי אב בסדר החודשים, אמר: ריבונו של עולם, אינני רוצה להיות חבר לאותו חודש בכייה לדורות. ענה מי שהעולם שלו והחודשים שלן: גזרה היא מלפני, ואתה עוזב חבר זה והידבק בחבר שני, ותשרי שמו, שהוא ראש השנה וזמן שמחה לישראל. נדבק אלול בתשרי, וישראל פותחים בו בבקשת רחמים וסליחות כדי שיזכו בתשרי לשנה טובה ולחגים לששון". 

אג

האות יו"ד היא הראשונה בשם המפורש - יו"ד, ה"א, וא"ו ה"א, והיא מייצגת את את ספירת חוכמה "קוצו של יוד". קוץ זה מצביע על השורש הנעלם של החוכמה עצמה, לפני הגילוי. בלשון הקבלה, שורש החכמה היא ב"חכמה הסתומה שבכתר", ובנפש האדם (במושגי החסידות) זהו "הכוח המשכיל" שממנו יוצאות ההברקות, ועוד למעלה ממנו נמצא "קדמת השכל".
משמעותה של ספירת חכמה (בעץ החיים) אינה זהה למילה חכמה בשימושה הרגיל, ככישרון שכלי או סך הידיעות באדם. החכמה אינה שכל, אלא המקום העליון בנפש שבו אנו חווים את עצם הברקת החידוש, אור כללי שיהפוך לאחר מכן לדבר מובן ומוגדר ונתפס בהבנה השכלית.
ומדוע כל זאת? כיוון שהחכמה היא רובד באישיות שאינו נתפס בשכל, היא מהווה כלי להופעת אור האמונה, וגם היכולת המופלאה והבלתי מובנת של מסירות הנפש. 

מזל בתולה חל בעונת הקציר, בזמן שהטבע ניצב בבשלותו ונגלה לעיניו בשפע יבוליו שנזרעו וצמחו במזלות הקודמים. ההתבוננות כאן היא בתוצאות, כאן רואה האדם את חסרונותיו וחש בפגיעותו.

מזל בתולה שייך ליסוד האדמה ונשלט על ידי כוכב הלכת מרקורי. יסוד האדמה מסמל את התחושה האובייקטיבית, תחושה המאפשרת לנו לקלוט את הנתונים המוחשיים ואת המציאות באופן ישיר. זהו מצב שיש בו את יכולת ההבחנה בין ערכים שונים והיכולת להבדיל בין כמות לאיכות.

מזלות האדמה – שור, בתולה וגדי – ממצים עד תום את ניסיון החיים שניתן להם על פני האדמה. הם מעורבים לחלוטין בכל דבר שהם עושים, עובדים ללא לאות, בונים ומתכננים ללא הרף את חייהם מחדש. לעיתים קרובות, מאבדים מזלות האדמה את נקודת הראות הרוחנית של הדברים, ואז הם טובעים בעולם החומר ובחיי היומיום.

הסימן האסטרולוגי של בתולה דומה לאות M   באנגלית, ומרמז על החומר – Material ועל האם – Mother.

האות מבטאת התכנסות פנימית, כמו האם המבקשת להגן על ילדיה ומשפחתה, לבל יעונה להם כל רע, והגנה מכל מצב אשר לא לטובתם.

כמזל כפול, המקשר בין שני חלקי גלגל המזלות, מצביע מזל בתולה על סיומו של מעגל אחד ותחילתו של המעגל הבא. זוהי איפה, האדמה המתחדשת, הבתולית, המוכנה לקלוט לתוכה את עונת הזריעה הבאה.

כמה יפה וכיצד הכל מתחבר במעבר בין חודש אב לחודש אלול שהינו החודש האחרון של השנה, ומהוה סיכום של השנה החולפת והכנה לשנה החדשה, ועל כן ביהדות  חודש אלול מכונה "חודש החשבון".

מזל בתולה מייצג את עולם העבודה ואת כל הקשור בו: כושר ניתוח מעולה, שיטתיות, ארגון ותיוק, וכן את תחום הכלכלה, המסחר והתעשייה, ואת הכסף. באנשי בתולה, ישנה היכולת להשתמש בידע ולהוציאו אל הפועל בצורה יעילה ונכונה. ישנה בהם היכולת להפיק מנתוני יסוד גולמיים מוצר גמור ומושלם.

מזל בתולה קשור לתחומי העזרה והסיוע לזולת, כגון: רפואה על כל גווניה, ובעיקר לכל הקשור לגוף. זהו המזל שבו היחיד לומד לשלוט על החומר שממנו הוא עשוי - גופו הפיזי - ולטהר אותו. ובכל מצב, הוא מעמיד עצמו לשירות הזולת.

כמזל כפול, המקשר בין שני חלקי גלגל המזלות, מצביע מזל בתולה על סיומו של מעגל אחד ותחילתו של המעגל האחר. עד מזל בתולה ישנה הבניה העצמית והעיסוק עם עצמנו, מזל בתולה מאפשר תקשורת ובנייה חדשה עם הזולת והחברה הסובבת, ישנה הנכונות לפרוץ את המעגל ולהתערות בחברה. ניתן לומר, שזוהי אפוא האדמה המתחדשת, הבתולית, המוכנה לקלוט לתוכה את עונת הזריעה הבאה.

הבתולה נעה בין החומר לרוח. ישנה בהם יכולת הניתוח הנעשה בקפדנות, פרט אחר פרט, בסבלנות רבה, בשליטה מלאה, בנחישות, בערנות ובענווה. יש לבני בתולה את הרצון לחקור את כל תופעות החומר כדי להבין ולקבל תובנות, כיצד פועלת בתוכם הרוח וכיצד היא מעניקה להם חיים. משימה זו מתאפשרת במזל בתולה בזכות השליטה שנרכשה במזל אריה.

בתולה מייצגת את השלב שבו משתחרר האדם מתלותו בחומר לאחר שלמד להטמיע אותו בתוכו, וזאת על מנת שהרוח המתגוררת בחומר תוכל לצאת לאור העולם. זהו שלב רכישת התובנה. נקודת הזינוק של בתולה היא האדמה, האדמה המשמשת כמעבדה היוצרת חיים. אך פניה נשואות תמיד אל הנשגב. השאיפה לשלמות המפעמת בבתולה תישא אותה במוקדם או במאוחר לעבר המטרה האחת והיחידה: להרחיב את שדה ראייתו ולהשקיף מלמעלה על מכלול הדברים. לאחר כל זאת, הבתולה מסוגלת לבצע את הקפיצה הדרושה ותעבור מניתוח הדברים אל המעשה היוצר את האחדות.

הבתולה תעניק את בתוליה לרוח ההשראה המפרה אותה. היא תקריב את גופה כדי לשרת את הרעיון. היא תעתיק את האידאה ממקומה האבסטרקטי ותאפשר לה להתבטא ולהתגשם בחומר. משאלתם של בני בתולה הוא להיות ברורים וקרובים לעצמם.

בעזרת הפשטות, הבהירות, הטוהר והרצון העז להתמזג עם הנעלה, הם נוגעים לבסוף בלב הדברים ובמהותם. וכך, הם מתקדמים לקראת השלמות שעל אחר שעל. השחרור מן החומר אינו יכול להתרחש מבלי שלמדנו תחילה להכירו לאורכו ולרוחבו, לאהוב ולכבדו, ולהבין שבלעדיו אין הגשמה לרוח. בתולה זקוקה לחומר כדי שהרעיון יוכל להתממש.

את מזל בתולה מייצגת אישה-בתולה האוחזת בידה גבעול חיטה. תקופת הבתולה חל בעת הקציר, והיא קשורה לסמליות החיטה, אשר מיוצגת על ידי אימא אדמה והאם הקוסמית (מומלץ באהבה לקרוא את ספרו של הרמן הסה – המסע אל האם הקוסמית) – חוק האדמה וחוק האישה – חד הם.

החיטה הוא צמח שדה תרבותי ממשפחת הדגניים. היא המקור החשוב ביותר ללחם, בה נתברכה הארץ בשבעת המינים, בתנ"ך בספר דברים ח' נאמר: "ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית, שמן ודבש".                                                                                                                                         

אנו רגילים לשמוע את הפסוק: "בזיעת אפיך תאכל לחם". ניתן לומר, שהקשר בין האדם לבין החיטה הוא עתיק יומין. גרעין החיטה מסמל מאז ימי בראשית את הקשר ההדוק ואת ההרמוניה הקיימת בין חיי אנוש ובין הטבע. מקורה של החיטה, השעורה, השעועית והתירס, אשר היו בשימוש עוד בימי קדם, אינו ידוע, אצל האינדיאנים ובתרבויות המאייה והאצטקים - שק מלא של דגנים אלה, כך האמונה מספרת - סימלה שפע ושגשוג אשר ניתנו כמתנה לאדם מידיי האלים. ואולי, ייתכן שאבות המזון שלנו ניתנו לבני האנוש כמתת האלים, כמתנת חיים, כמתנת שמיים.
נזכרת שבילדותי, קיבלתי שק קטן מקרמיקה ובו היו שפע גרעיני תירס, ובנתינת המתנה נאמר לי - שתמיד יהיה שפע בחייך ודבר לא יחסר. ההבנה הגיע מאוחר יותר יחד עם התובנות ומשמעותם.

גבעולי החיטה בתרבות המצרית, קשור לאל המצרי אוזיריס, המסמל את התחייה, את גרעין החיים הנזרע במעמקי האדמה ואת המוות המאפשר לידה ותחייה מחודשת. במיתולוגיה היוונית מסופר שהיוונים והרומאים נהגו לפזר חיטה מעל ראשו של הנידון למות לפני שהועלה כקורבן, כסמל לתקווה, לחיי נצח ולתחייה מחודשת.

מזל בתולה שייך לצלב המשתנה, הכולל את המזלות – תאומים, קשת ודגים, ומסמל את הרוח. הוא מכונה כך, בשל יכולת ההסתגלות ויכולת השינוי המאפיינים את בני מזלות אלה. בגלל היותם מסמלים את עולם הרוח, כוחם של המזלות המרכיבים אותו – רוחני בעיקרו. הרוח היא הגרעין, הוא הכוח המחייה, המעניק השראה, משמעות, סיבה ומטרה לעצם הפעולה. מזלות אלה אוהבים את עצם השינוי ואת תחושת החופש. יש בהם רגישות לכל רטט, לכל תנודה ותדר.

מעצם קיומם הם מבטאים את הדינמיות ואת הקידמה, בתולה ודגים - מקשרים בין העבר לבין ההווה, תאומים וקשת – מקשרים בין האהבה לבין הידע, ומחברים בין ערכי הזכר - היאנג והנקבה – היין.

מזלות אלה משיגים בדרך כלל את יעדם ומטרותיהם מהר יותר ממזלות אחרים, אך באותה המידה, עלולים לסטות מתוכניתם המקורית, ולעתים, רק הם חומקים מעצמם, דוחים את המטרות, במקום לצעוד בנחישות ובבטחה לעבר הגשמת המטרות. וכל זה בגלל היותם באווריריות הרוח.

בבתולה יש כשרון אבחנה מופלא, אשר עוזר לנו להשתחרר מעולם האשליות המעכב את התפתחותנו. הבתולה הוא ללא ספק כלי עזר מופלא כאשר הם בוחרים בכך, אך כאשר הם מסתפקים בביקורת בלבד, רצוי לא להיות במחיצתם. את הביקורתיות הטבועה בהם, רצוי ומומלץ שיפנו כוחות אלה למשאבים אשר יוכלו לגעת במהותם של הדברים, ועל ידי כך, התפנה מקום לשכבות המעודנות והנעלות של החוכמה ושל השלווה הפנימית לחדור לתוכם.

השאלות שרצוי וכדאי לשאול את עצמנו בתקופה זו הם:

מהם אותם התכונות שיש ביכולתי לשפר בתוכי?

מהם הדברים החשובים לי באמת? בעבודתי? בסובב אותי?

האם יש ביכולתי המוכנות והנכונות להגיש עזרה לזולת?

האם אני עושה דברים טוב יותר מאחרים, ומדוע זה בכלל חשוב לי?

האם הראייה שלי לדברים בהירה דייה או מתעתעת בי?

מזל בתולה מזמין את הפרט להקדיש את ניסיונו האישי ואת הישגיו למען שירות הציבור. הבתולה מבקשת מן האדם לערוך בדק בית יסודי ולעשות חשבון נפש ומאזן שנתי של פועלו ושל מחדליו. בתקופת בתולה מתחיל האדם לעקוב אחר תנועותיו, תגובותיו והחלטותיו, מהן חשבון נפש, בתהליך שיימשך גם בתקופת מזל מאזניים, בראש השנה ויום כיפור. זהו שלב שיש רצון ובקשה פנימית להבין את המצב שהאדם נמצא בו ולראותו בבהירות.

האדם מנתח את המצבים שעמד בהם, את חוויותיו, קולף את הקליפות ומנסה להבין מה דחף אותו, מהו הלקח שעליו ללמוד וכיצד עליו לנהוג בעתיד על מנת לשפר את התנהגותו הפיזית, הרגשית, המנטלית והרוחנית.   

השאיפה לשלמות שבהם מדרבנת אותם להישאר תמיד פתוחי-לב ופקוחי-עיניים. יש בהם, בבתולה, את היכולת להטיל ספקות בעצמם, זה יופיים וזוהי עוצמתם. לעיתים בגלל השאיפה לשלמות, הם יכולים לאבד פרופורציות ולדרוש מעצמם ומן האחרים את הבלתי אפשרי. ניתן לומר, שהשלמות אינה שייכת לעולמנו, אך השאיפה לשלמות, עצם החיפוש אחר האלוהי, היא תכונה אנושית שתפקידה לקרב את האדם לאלוהיו. שלמות – זוהי היכולת להשלים את שאנו רוצים בכל פעם מחדש.

הבתולה מחפש את הרוח שבגוף, הוא חפץ בכל מעודו לחשוף את נשמתו השקועה בעולם הצורות והחומר. בתולה נמצא בחיפוש מתמיד אחר הניצוץ האלוהי שבתוכו, ואשר את הניצוץ הזה כולנו מחפשים.

בית מזל בתולה בגלגל המזלות ניצב מול בית הדגים.

הציר בתולה – דגים הוא ציר של שירות, של מסירות נפש, של דבקות במטרה ושל הקרבה עצמית. ציר זה מאפיין את הדת הנוצרית במידת מה – הבתולה הקדושה היא סמל הפרישות והטוהר, והיא נושאת בחיקה את הילד-בן האלוהים, הלא הוא הרמס(מרקורי), שליט מזל בתולה. בידה היא נושאת גבעול חיטה – סמל החוכמה והפריון, אשר מופיע בברית החדשה כלחם הקודש. גם הדגים הם סמל נוצרי. ציר בתולה - דגים - הוא דתי, טהור, אוהב את הזולת ומשרת את האנושות באהבתו האוניברסלית.

הבתולה אחראית על מקלעת השמש ואילו הדגים שולטים על כפות הרגליים. כפות הרגליים מסמלות את הצניעות, את הענווה ואת ההקרבה העצמית. הן החיבור המתמיד שלנו לאדמה ולזרמים התת-קרקעיים, הם משמשים אותו כהארקה לאדמה.

למרקורי-הרמס שליח האלים, יש כנפיים בסנדליו, משום שבכפות הרגליים ובקרסול יש מרכזי אנרגיה חשובים המעוררים את האדם ופותחים לפניו את שערי עולם הרוח. הרוח מעניקה לאדם כנפיים שבעזרתן יוכל להגביה עוף כנשר ולהגיע לנשגב ולנעלה. את התיווך בין הממד האנושי לממד האלוהי עושה עבורנו מרקורי.

ציר בתולה-דגים מלמד אותנו על הכוח המרפא של ההיטהרות. במפת הלידה הוא יוצר קוטביות בין בתולה- הקשור לנתינת שירות, לדאגה לזולת ולרפואה, ובין דגים- הקשור למבחנים, לייסורים, לבגידה בעקרונות, להשתתפות בצער ולרגשות דתיים.

סמליות הצבע כתום-זהב.

כתום הוא הצבע הקרוב ביותר לאדום על קשת הצבעים, אך האנרגיה שלו שקטה יותר, מאופקת יותר ותומכת. בהיותו מורכב משני צבעים, אדום וצהוב, מהווה הכתום צבע חברותי היוצר הזדמנויות. יש לו החום, ההתלהבות והאנרגיה של האדום והם מתמזגים עם הידע והיצירתיות של הצהוב/זהב. כינויו של הכתום "חותם הנפש".

הכתום מאפשר לנו ליצור איזון בין מוחנו לבין גופנו. צבע המשמש לטיפול באבנים בכליות ובבעיות בכיס מרה. הוא אף יעיל במקרים של התכווצויות שרירים ועוויתות, הוא מגביר את כושר ההתנגדות של הגוף ומסייע במחלות מערכת העיכול. במצבי דיכאון, הכתום מגיב היטב, ואולי... מכיוון שהוא חודר מבעד לשכבות העמוקות ביותר של נפש האדם, אל החיים הקדמוניים של השמש המעניקה חיים.

כמו-כן, הכתום מזכיר את זמן הקציר ואת צבעם של פירות האדמה, סמלים של גמול על יגע כפיים.

דָּבָר שֶׁנִּרְכַּשׁ וְנִקְנָה בַּעֲמַל יָדָיו שֶׁל אָדָם: "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ" (תהילים קכח ב)

הוא כורך בחובו את השמחה והאושר ולכן, בעבור חלק מן האנשים, הצבע הכתום מגביר את היכולת המינית. הכתום-זהב מזכיר את צבע העלים המשתנה בחילוף העונות, את היערות הצובעים את המשטחים בגוונים השונים של כתום, זהב וצהוב.

הספירה מלכות בעץ החיים היא הספירה העשירית. הסיפרה עשר מורכבת מהסיפרה אחת – המסמלת את עולם הרוח, את האיחוד ואת הזכר, והסיפרה אפס מסמלת את המלאות ואת הריקנות, את הכול והלא כלום, את עולם החומר ואת הנקבה.

ספירת מלכות מורה לנו על מסלול העבודה העצמית שעלינו לעשות: תחילה עלינו להתרומם בעזרת המחשבה ועולם הרוח לצמרת, ואחר כך לרדת ספרה אחר ספרה אל עולם החומר. בדרכנו מטה אנו סופגים את תכונותיה, ייחודה ולקחיה של כל ספירה.

מסע זה נועד להעשיר את נשמתנו, להמריץ את גופנו הפיזי ולהפיח בו חיים. ספירת מלכות מייצגת את מה שחכמנו אמרו מזמן – מה שלמעלה כך למטה. מלכות מייצגת את כדור הארץ, את האדמה, את עולם החומר ואת הגוף הפיזי שלנו. זוהי השכינה, פניה הנקביים של האלוהות, הרחם הקוסמית המאפשרת את לידת הרוח.

זוהי ספרה סלעית, מינרלית ומתכתית המכוסה בשכבת מים. זוהי אנרגיה דחוסה וגולמית. היא עטופה באטמוספרה וסביבה שדה אלקטרומגנטי: האדמה, המים, האוויר והאש הם גלגולו של החומר בארבעת המצבים המרכיבים את גופו של כדור הארץ.

מלכות מבקשת מאיתנו לחוות ולחשוב - מהי המשמעות של החיים על פני האדמה? האם אנו מכבדים את האמון הזה, את האנרגיה ועצמתה של אימא אדמה על פני כדור הארץ?

מלכות היא – אימא אדמה המעניקה מחסדיה לכל, מזינה את היקום כולו ומעמידה לרשות כל חי את החומרים הנחוצים לו כדי לחיות ולצמוח. עולמה הוא עולם פסיבי, נקבי, אימהי, חסר תנועה.

היא מרכזת ומנקזת את האנרגיה המגיעה אליה, סופגת לתוך רחמה את הצורות ויוצרת מהן את האורגניזם הפיזי שלנו. האדם הנולד מרחמה ומעצב את פני האדמה, מאמץ ומסגל אליו את הטבע כולו.

תמיד מרגש אותי מחדש, עוצמתם של האותיות, החבור לספירות שבעץ החיים ולצבעים. המסע של האות יו"ד, היא כקוצו של יו"ד התלוי באוויר, אולם קוצו כנקודה ההולכת ומתפתחת. הפיתוח היסודי של כל אות הוא ב"מילוי" שלה, ובמקרה זה - מילוי האות יוד הוא יו"ד, וא"ו, דל"ת.
אלה שלושת שלבי התפתחות מובהקים כשלושת צבעי היסוד - 
היו"ד היא נקודה חסרת ממדים, אך היא מייצגת נקודה מופשטת ללא ממדים.
הוא"ו היא אותה נקודה עצמה המתארכת כלפי מטה, עד שמגיעה אל הקרקע, והופכת לקו אורך.
באות דל"ת יש קו אורך וקו רוחב, שיוצרים יחד שטח דו -ממדי.
יחדיו, הם מהווים "נקודה, קו, שטח" שהוא תהליך יסודי של כל הגשמת רעיון והוצאתו מהכוח אל הפועל. גם בנפשנו אנו מחויבים לבקוע מתוך נקודת השורש - יו"ד - לחתור למגע אל המציאות כחץ הנשלח אל המטרה - וא"ו, ולהגשים במעשה בכל המרחב - דל"ת. 

הופעה ברורה של מבנה המשולש, י-ו-ד, יש בהתבטאות של האדם - ב"לבושי הנפש" - הנקודה של היו"ד היא המחשבה, הקו של הוא"ו הוא קול הדבור - המוציא החוצה את המחשבה, ואילו השטח של הדל"ת הוא המעשה הממשי.
והנה, בשמה של האות יו"ד נמצאת המילה יד. צורת האות יו"ד היא כמו הראש, החכמה והמחשבה שבמוח, אולם הראש צריך להתחבר אל כח המעשה של היד, ואל עשר אצבעות הידיים המעניקות לנו כח יצירה מופלא, כערכה המספרי של האות יו"ד, במיוחד בצירוף שתי הידיים, שהרי יד ועוד יד = כח, מעצם האחדות בין שתי הידיים - ידיד, וזה הכוח האמיתי.
כך נדרש בקבלה הפסוק "פותח את ידך" (תהלים קמה, טז) - "פותח את יודיך" (פרי עץ חיים - שער הזמירות פ"ה), פותח את האות יו"ד והופך אותה ליד פועלת.

במערכת החושים שבנפש התייחד לחודש אלול חוש המעשה, הנקרא גם חוש התיקון - ללמדנו שהחכמה חייבת להתבטא בתיקון עולם המעשה בפועל, ולא להסתפק במחשבה הגיונית ועיונית מופשטת. וכן מצד שני, רק מתוך חיבור לנקודת החכמה הטהורה ניתן לברר את המציאות ולהשתמש נכון בכוח המעשה. 
אם היו"ד מכוונת לספירת חכמה, הגרעין הראשון של הגילוי, ולאחר שמפתחים ומגלים את החוכמה, אז... היו"ד עצמה מתמלאת ומגיעה עד לספירת המלכות המעשית, העשירית במניין הספירות בעץ החיים. בחכמת הגימטריה, מגיעים לכך כאשר מצרפים את היו"ד עצמה למילוי שלה ולמילוי של המילוי, כך - י ועוד יוד, ועוד יוד ואו דלת = מלכות.

ניתן לומר, שספירת מלכות מסמלת את שהותנו הארעית בתוך העולם הפיזי, שבו אנו מתקנים ומשלימים את החסר בנפשנו. ככל שאנו מתפתחים והולכים, אנו מתקרבים לשלב ההארה הפנימית. היא כוללת בתוכה את כל החוקים הדרושים לקיומו של העולם, היא הריכוז הדחוס והעשיר ביותר של האנרגיה האלוהית ובכך, היא מייצגת את מלכות השמיים. היא מעניקה לנו את האפשרות וההזדמנות להכיר את עצמנו, ומודעות זו תעזור לנו לחוות ולהפנים את משמעות חיינו ואת המציאות האינטימית שלנו, עם עצמנו ועם הסובב אותנו.

האדם אשר תהא בו המסוגלות והיכולת לקשר בין ספירת מלכות לבין שאר הספירות, מצפה לו שפע ועושר רוחני אשר יאפשרו לו להמשיך את מסעו לעבר נתיב הבריאה אל ומתוך שלמות.

גלגל המזלות העתיק - בבית אלפא

ד"ר שולמית רונן

תרפיית אור צליל וצבע  

אבחון ויעוץ בצבעים להשגת תוצאות   

052-3371070

 https://www.facebook.com/therapy.color

http://colortherapy.co.il