יום שני, 10 בפברואר 2025

ט"ו בשבט - חג האילנות

ט"ו בשבט ראש השנה לאילנות והמשלתו לישראל
  • ראש השנה לאילנות, שנקבע בט"ו בשבט, מסמל את גאולת ישראל.

    "כימי העץ ימי עמי" נמשלו ישראל לעץ העומד ערום וקפוא בחורף. הסופות מטלטלות אותו ומאיימות עליו לעקרו; לכאורה מצבו ללא תקווה, אולם גם בשעה זו, בעצם ימי החורף, יונק האילן חיות מחודשת ממעמקי האדמה.

    כך ישראל נתונים לביזה ולמשיסה כל הימים, ודווקא במעבה האפילה נרקם כבר אורו של משיח. למראית עין שולט הייאוש, אולם השרף עולה כבר באילנות.
    (על פי ר' ישראל מרוז'ין)

    ט"ו בשבט ראש השנה למי שמאמין בשורשים,
    * למי שיודע לאגור כוחות ללבלוב מחודש,
    * למי שאינו מתכלה מעצים ערומים,
    * למי שחש בשרף המתחיל לעלות באילנות,
    * לחובבי התהליכים ארוכי הטווח,
    * למתחילים במסע התעוררותם,
    * למי שמוכן לטעום בפרי מיובש ולחוות את מתיקות הפרות
    * למי שמנסה לטעום את טעמו של הפרי ולנסוק לחלומות בראשית התרקמותם.

    חודש שבט בטבע - מבטא את מזג האוויר השורר בעונה זו ואת מצבו של הטבע בתקופה זו של השנה. האביב עדיין לא הגיע, אולם אותות תחייתו הראשונים מביאים עצמם לידי ביטוי במחצית השנייה של שבט. בראש השנה לאילנות מתחילה להסתמן התמורה בטבע ובנוף. רקיעים כחולים ובהירים כבר נשקפים אל שלוליות המים הצלולים ואל הדשאים הירוקים והרעננים, וריח רענן וחמים ממלא את האוויר. היום מאריך והולך והתגברות אורה וחומה של החמה גורמת ליקיצה ולהתעוררות בעולם הצומח, שנם את שנתו בחורף.
    האילנות העומדים בשלכת מתחילים להראות סימני חיים, פריחה וגידול. כליל הפריחה בחודש שבט הוא השקד הממהר ומקדים לפני שאר עצי הפרי, והוא מתכסה "טלית" העשויה ניצני פרחים לבנים או ורודים מרהיבי עין ומשובבי לב.

  • *** מדוע נמשלו ישראל לגפן?

    אלא מה הגפן כשבעליה מבקשים שתשכיח מה הם עושים? עוקרים אותה ממקומה ושותלים אותה במקום אחר והיא משתבחת. כך, כיוון הקדוש-ברוך-הוא להודיע ישראל בעולם, מה עשה? עקרם ממצרים והביאם למדבר והתחילו מצליחים שם. קיבלו את התורה ויצא להם שם בעולם.
    (מתוך שמות רבה מ"ד)


    ממבנה הגפן כולנו שואבים את הכרת הטוב ל"עמך". הם החשים בפשטות שמתוכם שיעור גדול בענווה הראוי לגדולים וחכמים ללמוד מהגפן ולהפנים מאשכולותיה הגדולים והקטנים, וכל אשכול משול לאדם.

    *** מדוע נמשלה התורה לתאנה?

    נוצר תאנה יאכל פריה. אלא כל הפירות יש בהם פסולת: תמרים יש בהם גרעינים, ענבים יש בהם חרצנים, רימונים יש בהם קליפה, אולם התאנה כולה יפה לאכול.
    (מתוך ילקוט שמעוני יהושוע א')


  • פרי התאנה, המושלם שבפירות, הנאכל כולו מלבד עוקצו, מזכיר לכל אחד כי במעשה קטן יכול לתקן את עצמו. כי ברובה מבטאת כי אישיותנו נפלאה וראויה במתיקותה ומשמחת לב אנוש, ובתיקון קטן כל אחד מאתנו מחויב.

    *** מדוע נמשלו ישראל לתמר?

  • מה תמרה זו אין בה פסולת, אלא: תמרים לאכילה, לולבים להילול, כפות לסיכוך, סיבים לחבלים, שפעת קורות לקרות בהן הבית. כך הם ישראל, אין בהם פסולת. אלא מהם בעלי מקרא, מהם בעלי משנה, מהם בעלי אגדה, מהם בעלי מצוות, מהם בעלי צדקות.
    (מתוך בראשית רבה מ"א)

  • פרי התמר נוצר אחרי תהליך האבקת הפרחים הנקביים על ידי פרחי התמר הזכריים, אלא שלא כל העצים זוכים להפרות זה את זה. התמרים דומים לבני אדם, אשר ממתינים לעיתים לזמן רב עד למציאת חבר לחיים, מקום עבודה ותפיסת עולם שתחייה ותפרה את הכוחות שבנו. חשוב שנאמין כי ההשלמה שלנו נמצאת בעולמנו וממתינה לאותו "דיקלאי" שיחבר בינינו. התמר מזמין אותנו שלא נתייאש בחיפושים שלנו, שנפקח את עינינו סביב ונהייה ל"דיקלאים" עבור חברנו והקרובים לנו.

    *** מדוע נמשלו ישראל לאגוז?

    אל גינת אגוז ירדתי, לראות באבי הנחל, לראות הפרחה הגפן, הנצו הרימונים.
    (מתוך – שיר השירים ו')
    "אמר רבי יהושע בן לוי: נמשלו ישראל כאגוזה..."

  • לאגוז שבילים וצמתים רבים. מהי הצומת שעל ישראל לבחור? באיזה שבילים עליה לבחור?
    לעם ישראל זכות הבחירה בכל צעד במעשיה, וכולי אמונה שנבחר בשביל הנכון לטובתנו ולהמשך קיומנו, ולטובת הדורות הבאים. בתקווה להמשך היותנו עץ מלבלב, פורח במלוא הדרו וששורשיו יהיו מושרשים עמוק בקרקע.

    *** מה מסמלת משמעותה של הנגיעה בעץ?

    לעיתים אנו נוגעים בעץ לאחר שהשמענו תקווה, שאיפה או אמונה כלשהי ?
    המגע בעץ יוצר תחושת התחברות לקרקע. אצל התרבות הקלטית זהו מנהג שמקורו במסורת שלהם. בשעות מצוקה הם נהגו להתקרב אל עץ אהוב ולתקשר אתו כשהם "נוגעים" ברוחו של העץ לשם ריפוי, הרגעה ואפילו הארה. מנהג שכדאי לאמץ אל ליבנו וליישם אותו אל חיינו.


  • ולסיום, שיר נפלא שאוהבת מאד ומחוברת אליו בכל נימי נשמתי, גם את המילים וגם את אביבה אבידן, תהינו ותקשיבו למוזיקה המתנגנת מתוך השיר - המשלה לגעגוע וכמיהה לעם ישראל ולאחדותו כעם

    https://youtu.be/Faa2wRJ_Rh4?si=SPhW-Osl9GllQD-_

    פרי גנך / אביבה אבידן ואלי לוזון
    מילים ולחן: יוני רועה

    ליל כוכבים הסהר עלה
    את שם יושבת בוהה באפלה
    שעה חולפת יום ושנה
    ואת עדיין לו מחכה
    שעה חולפת יום ושנה
    עודך אובדת שבויה באמונה.

    את פרי גנך את תבקשי
    מי לך יאמר ומי לך ישיב
    מר כאבך רודפים הימים
    נותרת לבדך רוצה להאמין
    שהנה קרבה אותה השעה
    שבה הבטיח לשוב בחזרה.
    שהנה קרבה אותה השעה
    שבה הבטיח לשוב בחזרה.

    בדומיה עוטפת התוגה
    ובלבך נותרה המשאלה
    שעה חולפת יום ושנה
    ואת עדיין לו ממתינה
    שעה חולפת יום ושנה
    עודך זוכרת ולא מאמינה.

    את פרי גנך את תבקשי...

    את פרי גנך את תבקשי
    מי לך יאמר ומי לך ישיב
    מר כאבך רודפים הימים
    נותרת לבדך רוצה להאמין
    שהנה קרבה אותה השעה
    שבה הבטיח לשוב בחזרה,
    שהנה קרבה אותה השעה
    שבה הבטיח לשוב ולא שב.

    חג שמח וצמיחה בשפע שורשים המניבים פירות,
  • שנדע לטעת ולאהוב את שזרענו
  • ד"ר שולמית רונן
    מאבחנת ויועצת להשגת תוצאות
    052-3371070