"המדליק נר מנר - הנר דולק וחברו אינו חסר"

"המדליק נר מנר - הנר דולק וחברו אינו חסר"

                                                                                                     במדבר רבה, פרשה י"ג

נולדתי בחנוכה, ובכל פעם גדלות התהיות. רבים רואים בחג האורות - חג רוחני.

התחושה הנחווית מעצם הדלקת הנרות היא אחווה, אחדות ושיתוף פעולה מתוך מטרה לעצמאות שתוביל אותנו קדימה.

חודש כסלו מביא עמו ליקום אנרגיה של נסים ונפלאות. זהו חודש מלא באור ובכל יום ניתנת לנו הרשות לייצר נס. בחודש כסלו ניתנת האפשרות להתחבר בכל יום לאנרגיה שגורמת לדברים לא שגרתיים לקרות לנו, ואף למשוך אותה לחיינו.

הכלי העיקרי למשיכת האור הרב של חודש כסלו אל חיינו הוא חג החנוכה והחנוכייה.  חג החנוכה חל החודש בכה' לחודש כסלו.

החנוכייה צולמה בירושלים מחלון בעיר העתיקה

חנו-כה – כי בכה' לחודש קרה הנס של החג. מתתיהו הכהן גדול, שהיה מקובל והכיר את הידע על האנרגיה הקיימת בחודש כסלו, ניצל אותה לטובת ניצחון עמו, ונס השמן הידוע של חנוכה אכן קרה בזכות האנרגיה הזו.

חג החנוכה מתקיים בכל שנה בפרשת השבוע "מקץ", המדברת על יוסף הנמצא בבית הסוהר ומחכה להזדמנות שתאפשר את הגשמת חלומו.

בפרשת "מקץ" בא הקץ למעמדו כאסיר ומגיעה הזדמנותו הגדולה על ידי פתירת חלומות פרעה.

הנלמד מהפרשה לתקופה שאנו חיים בה, שניתן להתחבר לכוח מיוחד שבאפשרותנו לשים קץ לחושך ולהפוך את החושך לאור.  זוהי מהות חג החנוכה, ובנוסף כמטפורה, עלייתו של יוסף מהבור החשוך למעמד חדש. יוסף מאיר בתבונתו את פרעה ואת מצרים כולה, וזאת לאחר תהליך ארוך של למידה ושיפור עצמי.

"חג" מעצם המילה שפירושה: לנוע במעגל. זהו מעגל חיים שמתקיים בו סדר מופתי החוזר על עצמו, זהו הזמן שבו נפתחים "שערים קוסמים" המעוררים בחנוכה כוח מיוחד של "ניסים" ומהפכים חיוביים. באמצעות כוחו של הבורא, בזמן חנוכה ניצחו המכבים את היוונים, וכד השמן הספיק להאיר את המנורה למשך שמונה ימים.

פירוש המילה "חנוכה" הינו חנך, חינוך, טקס חניכה של מקום חדש בפנימי ביותר בנו, המאפשר על ידי היטהרות מהמצב הישן ליצירה של דבר מה חדש.

החנוכייה היא בעלת שמונה קנים, לעומת מנורת המקדש שהייתה של שבעה קנים.  ומדוע שמונה?

המספר 7 מסמל את עולם הטבע, את סדר הדברים הטבעי (העולם נברא בשבעה ימים). לעומת זאת, המספר 8 מסמל את העל-טבעי, את מה שקיים מעל הטבע.

חג החנוכה הוא החג שבו התעלו היהודים מעל לטבע, ועל-כן הוא בן 8 ימים.

בימים אלה, במועד שמונה ימי חנוכה, ניתנת לנו האפשרות והזדמנות להתחבר ולמשוך לחיינו את כוחם של הניסים, כוח ניצחון הרוח על החומר, ניצחון של הכוח הפנימי - הרוחני על החיצוני - הגשמי.

ניסים, נס – מצב שמורם מעל, מאפשר לאדם לנוס ולברוח מן "השעבוד" הפנימי ולעשות "ניסים" למעבר חדש בחייו.

יש מן המשותף בין חג החנוכה לתהליך הגדילה והצמיחה של עצמנו.

הדלקת הנרות מאפשרת לנו לבחון את ההקבלה בין ההתרחבות והצמיחה שאנו חווים, ושעליהם אנחנו עובדים או מאמנים את עצמנו.  תהליך ההתרחבות האישית, כמו בטבע, גורם לנו הנעה לחיפוש דרכי צמיחה והתרחבות במובן הפיזי/הישרדותי, ולעתים אנו מוצאים את עצמנו עוסקים במקצועות שמעולם לא שיערנו שנעסוק בהם כחלק ממסע חיינו, לעיתים זהו שלב ביניים, זהו חלק ממקור הצמיחה וההתרחבות.

ההתרחבות האישית, מאבדת ממשמעותה ומעוצמתה כל זמן שהיא נשארת באדם עצמו מבלי שאורו מוקרן ממנו החוצה.

"הנר הפנימי" נמצא בכל אחד מאתנו, זהו האור שבתוכנו אשר מניע אותנו קדימה בכל פעולותינו וצעדינו. "הנר הפנימי" מאיר את דרכנו להגשמת המטרה האישית בכל אחד מאתנו, ומאפשר לנו לגלות באמצעותו "נרות" נוספים, לחבור אליהם ויחדיו להאיר את הדרך למרחק ומרחב גדול יותר וב"תאורה" מאירה יותר בעוצמתה.

חג החנוכה, מעצם הדלקת הנרות, מעביר לנו מסר - שעל מנת ליצור להבה יש צורך בנרות רבים שיבערו בו-זמנית ויעצימו את האור הבודד.

בכול יום נוסף בחנוכייה נר נוסף כדי להאיר באור גדול את שהשגנו ואת דרכנו, עד שביום השמיני מדליקים שמונה נרות.

הנרות נדלקים באמצעות השמש, שהוא מקור הגדול ובעל עצמה, ומעצם היותו שמש – מאפשר מתוך ידיעת הכרה במעמדו, שאורו שלו לא יחסר גם כאשר יעניק מאורו לנרות אחרים, ההפך הוא הנכון, כהקבלה לבני אנוש – במעשהו יאיר עוד נרות אשר יאפשר להרחיב את מרחב הראייה של הנמצאים בקרבתו.

"הנר הפנימי" הקיים ובוער בלהבתו בכול אחד מאתנו, יכול לממש את עקרון ההתרחבות על ידי כך שכל אדם יראה את עצמו כשמש, כשותף ובעל השראה לאחר, ובדרכו זו, ייתן לאחר להתכבד באורו שלו כדי לאפשר את התרחבותו שלו ושל האחר, שכן האור של היחד, האור הכללי הנוצר, גדול יותר מהאור הבודד. שילוב הכוחות של כולנו עם חברנו, משפחתנו, וככלל האנושות, יאפשר לכולנו כחברה את קיום האור וההתרחבות במלואה.

מזמינה את עצמי ואת כולנו, להגשים את האור הגדול שבתוכנו. מתוך תחושת נועם, נינוחות ושליחות לאור, להאיר ולהפרות את סביבתנו ולהיות מופרים על ידי פעולות ושיתוף בעשייה מתוך אחדות.

חושך מגרשים באור

כאשר בחוץ גוברת החשיכה, יש חשש שהדברים השליליים הסובבים את הבית מבחוץ יחדרו גם פנימה. בשעה כזאת חובה להציב את הנרות המאירים דווקא בפתח הבית, כדי להאיר גם את "רשות הרבים".

                                                                     מתוך דברי הרבי מלובאוויטש

חג החנוכה ממחיש את הצורך להגביר אור כנגד התעצמות החושך. בנקודה סמלית זו כשמסתיימים ימי החנוכה, הם מותירים אחריהם מעין צו תמידי : לעולם לא לדרוך במקום, לא להסתפק בקיים, אלא תמיד להוסיף באור, ועל כל תוספת בצד השלילי, יש להרבות בצד החיובי עד שהאור יסלק כליל את החושך.

נאמר על נרות חנוכה שהם ''אינם בטלים לעולם''. בהתאם לתרבותנו, נרות בית - המקדש בטלו כאשר החושך גבר והביא עמו את חורבן הבית והגלות שלאחריו, אולם, שמונת נרות החנוכה, שכל ייעודם הוא להתמודד עם החושך ולהאירו - נרות אלה ''אינם בטלים לעולם''!

לחושך אין מציאות משלו. חושך הינו העדר אור. זהו טבעם של הדברים השליליים שבחיים. ועל כן, תיהנו יחדיו והדליקו נרות צבעוניים, ולכל יום התכוונות מופלאה משלה. הדלקת הנרות מסמלת תהליך פנימי באדם שבו הוא מפתח ומרחיב, שלב אחר שלב, את הקשר שלו עם הכוח העליון עד למצב השלם שנקרא "חנוכייה". תפקיד פעולת הדלקת הנרות היא להזכיר לנו שאנו מחויבים להדליק את נר החנוכה גם בליבנו.

מזלו של כסלו - קשת. כידוע הקשת נראית בענן כאשר השמש וטיפות הגשם מתערבבים זה בזה. סיבה נוספת למזל קשת, שכן הקשת הראשונה שנראתה אחרי המבול, הייתה בכ"ח בכסלו, אז יצא נח מהתיבה, וכפי שנאמר בבראשית: "ויאמר אלוקים זאת אות הברית אשר אני נותן ביני וביניכם וכו'... את קשתי נתתי בענן והייתה לאות ברית ביני ובין הארץ". 

ד"ר שולמית רונן

תרפיית אור צליל וצבע

052-3371070

https://www.facebook.com/therapy.color

http://colortherapy.co.il

ארבעת המינים והקשרם לעסקים

ארבעת המינים בסוכות מרמזים לארבעה סוגים של אחדות: שורש משותף, גורל משותף, ייעוד משותף ועצם רגש ההשתתפות בקורה לנו ובעם ישראל. סמליות היחד מסמלת את איחוד כל האחדויות. ביישומם, ייתכן ונצליח להגיע לאחדות בכל, בפן האישי, מקצועי, וכללי לעם ישראל.

כיצד ניתן להשוות עסקים למשמעות "ארבעת המינים ומשמעות חג הסוכות", הכוללת את האחדות והריבוי גם יחד?.

ארבעה מיני אחדות, שארבעת המינים מבטאים ארבעה סוגים של אחדות, כשנתבונן בארבעת המינים לפי הסדר שמלמדת אותנו הקבלה והחסידות: הדס, ערבה, לולב ואתרוג.

הדס - בעל ריח, אך חסר טעם - האחדות שמבטא ההדס היא אחדות של שורש משותף. על פני השטח, העולם בנוי מריבוי איברים נפרדים, אך אם יורדים אל מתחת לפני השטח מתגלה שכולם צומחים ומסתעפים משורש אחד. לא זו בלבד אלא שכולם יונקים ומתחיים ממנו בכל רגע ורגע, גם אם עינינו אינן רואות זאת.

הריח מסמל את היכולת "להריח" בחושים הפנימיים שלנו את המוצא המשותף של הדברים. הריח הטוב הוא לאו דווקא מהגבעולים, אלא דווקא מהעלים. כך שאם מריחים אותו, מזהים כי רושם השורש המשותף הספוג בו מקרין החוצה ביתר שאת, ריחני עוד יותר מהשורש עצמו. כך ש... מה שנראה טפל אינו תפל.

ערבה - חסרת טעם וריח - חז"ל אמרו שעלי הערבה דומים לשפתיים, והדבר מתקשר לרחש ולרשרוש שמשמיעים העלים בתנועתם. שיח ערבות מזכיר המון אנשים המתגודדים ומתחככים, ומשמיעים המולה בלתי-מובחנת. כאן בדיוק טמונה סוג האחדות שהערבה מגלמת: האחדות המתגלה מתוך ערבוביה, או של גורל משותף שאליו שואפים כולנו, שבו ערבות הדדית הנובעת מעצם אחדות גדולה ביותר.

השפתיים הרוחשות יכולות להיהפך לשפתי "הידברות", הקשבה והיכרות – ערכים פשוטים של חיים משותפים. מילים אינן פותרות הכל, וברגעים מסוימים אף מטשטשות פערים שמוטב להדגישם, אך ככלי ארעי וחלקי, כמו הערבה עצמה, הן חשובות.

לולב - בעל טעם, אך חסר ריח - עץ התמר מתייחד באופן שבו צומחים מתוכו העלים: במקום להסתעף כל אחד ממקומו לכיוון אחר, הם שלובים ושזורים זה בזה, וצומחים יחדיו מהשדרה המרכזית מעלה לאותו כיוון. בשל כך, האחדות שאותה מסמל הלולב היא זו של ייעוד משותף: הוא מגלם את החלום שהאנושות תתאחד סביב חזון אחד ותטפס לקראתו.

עץ התמר מתייחד באופן שבו צומחים מתוכו עלים: במקום להסתעף כל אחד ממקומו לכיוון אחר, הם שלובים ושזורים זה בזה, וצומחים יחדיו מהשדרה המרכזית מעלה לאותו כיוון. על כן, האחדות שמסמל הלולב היא זו של ייעוד משותף: הוא מגלם את החלום שהאנושות תתאחד מסביב חזון אחד ותטפס לקראתו. יפה להתבונן, שבניגוד להיזכרות בשורש משוף – הדס, ובניגוד להתמודדות היום- יומית עם החיים בפועל – ערבה, בלולב ישנה התלכדות מסביב חזון עתידי.

דבר זה זוקף את קומתנו ומחדיר בנו גאווה, אך מהסוג החיובי – שאיפה להוריד לעולם שפע אלוהי חדש. לכן צורתו של הלולב, מזכיר עמוד שדרה זקוף. בנוסף, בעוד ההדס ניחן בריח – זיכרון קלוש של אחדות שהייתה גלויה והסתתרה – פרי עץ התמר ניחן בטעם. הסיבה לכך, שחזון לעתיד נותן טעם מוחשי לחיינו, תחושה שיש לנו לאן להתקדם ושאנו חפצים להגיע לשם.

אתרוג – בעל טעם וריח - יכולת ההסתגלות לכל מזג אוויר מסמלת את היכולת לשאת ולקבל כל מזג אנושי, "להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד". זהו סוג האחדות המגולם כאן: אחדות של אמפתיה, של עצם ההשתתפות הרגשית עם הזולת – היכולת להאזין לכל אחד ולהבין כל אחד במקומו. חז"ל המשילו את האתרוג ללב האדם.

יכולת האתרוג לסבול את כל העונות מרמזת על מידת ההשתוות- קבלה כנועה ושוות נפש של כל המתרחש בחיים. אכן, זוהי תכונתו של הלב המתוקן, שאינו מתנשא או מתרעם אלא חדור תמידית בשפלות רוח, בענווה ובאסירות תודה. יפה להתבונן בכך, שחוויה זו מאזנת את הגאווה הלולבית, ובכך מאפשרת לנו להיתמר מבלי להתנשא.

יכולת ההסתגלות לכל מזג אוויר מסמלת את היכולת לשאת ולקבל כל מזג אנושי, "להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד" מתוך במדבר, פרוש רש"י.
זהו סוג האחדות המגולם כאן: אחדות של אמפתיה, של עצם ההשתתפות הרגשית עם הזולת – היכולת להאזין לכל אחד ולהבין כל אחד במקומו.

אחדות זו אינה שייכת לעבר, להווה או לעתיד, אלא לכללות הזמן. היא תמיד נדרשת באותה המידה. אולי מסיבה זו, האתרוג הוא היחיד הניחן גם בריח וגם בטעם.

סודם של 4 המינים הוא מהות שמירה על המידות, בפן האישי, המקצועי והעסקי כאחד.

מודה אני לרב יצחק גינסבורג - מחשובי המורים לקבלה וחסידות בדורנו. על הזכות שנפלה בחלקי להקשיב לדבריו וללמוד בתורת הנפש. הכתוב כאן, בא מהיבטים שונים, אולם עיקרם מהחסידות שאני מחוברת אליה בכל לבי. מודה אני על כך שהתברכתי בדברי חוכמה מהיהדות, וההנגשה הפשוטה לחיי היום-יום.

חג שמח לכולנו ומועדים לשמחה ואחדות

ד"ר שולמית רונן

תרפיית אור צליל וצבע  

052-3371070

 https://www.facebook.com/therapy.color

http://colortherapy.co.il

חודש אלול - חודש החמלה, הסליחה והחסד

שנה חולפת, שנה באה ושנה ממשיכה לה.

• מדי שנה חוגגים בני אדם את השנה החדשה, כל אחד על פי דתו ואמונתו.
  נוכחותה של השנה הנוכחית תסתיים, וכניסתה של שנה חדשה מאפשרת סיומה של תקופה לסגירת מעגל בחיים, אולם רצף החיים אינו נקטע עם סיומה של שנה.
  לעיתים נדמה שציון סיומה של שנה ותחילתה של שנה חדשה, נקבע כדי לאפשר לעצמנו פסק זמן מרצף האירועים שבהם אנו חיים.
  
  פסק זמן המאפשר התבוננות פנימה ובחינת מסע חיינו והתכוונות לקראת הצפוי לנו בהמשך.
  נקודת זמן חשובה זו מאפשרת לנו לבחון את תחומי חיינו, ולתת קנה מידה ופרופורציות למימוש הרצון והגשמת השאיפות שלנו.
  
  שנה מתחילה ועמה מתחיל שלב של תהליך התפתחות וצמיחה, שבו אנו מתבוננים על הבחירות שעשינו ומערכות היחסים שלנו עם עצמנו ועם הסביבה שבה אנו חיים.
  
  מהי משמעותה וכוחה של הסליחה בחודש אלול?
  סליחה - הילה נפלאה בפועל לסלוח, של חום רב ועוצמה.
  המילה רומזת על שחרור, ויתור, פעולה שבכוחה להרגיע, לרפא, לאחד וליצור מחדש.
  
  האהבה היא המקור הגדול ביותר לסליחה. באמצעותה, נוכל להעמיד את הרע בפרספקטיבה הנכונה ולראות את העוול במנותק מן האדם, וכך לא נגזים בתגובתנו.
  באמצעות תהליך זה ניתנת לנו ההזדמנות להתקרב, לחדש את האמון ההדדי, מיטיבים להבין ולחזק את הקשר בהווה.
  
  הסליחה נעשית האמצעי לתיקון דעותינו המוטעות, היא מאפשרת לנו לראות את האהבה באחרים ובעצמנו, ולא בשום דבר אחר. זהו שלב בדרך לסליחה, חמלה וחסד.
  
  חודש אלול מכין אותנו לראש השנה, מחזיר את העולם ליום בריאתו ויצירתו, קורא לנו לעצור ולעיין
  לשם מה נברא? מה ייעודו? האם ממלא הוא את תפקידו? במה על האדם לשפר את הליכותיו וכיצד למלא את ייעודו לשלביו ומדרגותיו?
  
  אלול זהו חודש המחזיר את כולנו לנקודת ההתחלה, מכייל את שעוננו ומאפס את כוונותינו. חודש שאינו מאפשר לנו לחטוא ולהחטיא את מטרתנו לאורך זמן, וקורא לנו לטיפוס נוסף אל פסגת ההר והגשמת היעוד.
  
  אלול - אני לדודי ודודי לי הרועה בשושנים: אני לדודי ועלי תשוקתו.
  
  אט אט נתעצב אלול אחר בתוכנו, ציפייה לעיונים נפשיים פנימיים וכנים, שמחת עריכת מאזנים לקבלת החלטות, שינוי ושיפור, טיפוס מאתגר במעלה רכס נישא שרגליו בברכת חודש אלול ופסגתו, קורא לנו לחזור לעצמנו וליעדנו ומאתגרת את כולנו בחיים עמוקים ומשמעותיים מאותם שחיינו עד היום.
  
  זהו חודש שחשוב שתהייה מורגשת בו קרבה של "אני לדודי ודודי לי", קרבה שיש בה הרבה שמחה, אהבה והתעוררות, ושתצמח מתקופה זו תקווה שתוליד רק חיים.
  
  מטרתו של חודש אלול, היא הגדרה מחודשת של הדרך, הכיוון והחלומות.
  
  חודש אלול - הוא המעניק לאדם חיים לקראת השנה החדשה.
  
  התשובה היא החזרה אל המקור, אל העצמיות האמיתית. התשובה עומדת על שינוי תפיסת העולם ביחס לקודש.
  
  התשובה היא ההחלטה לעשות תפנית ושינוי דרך בעקבות הרגשת המרחק מתוך האלוהות הפנימית, והיא מבוססת על התקווה והאמונה באפשרות להתקשרות מחודשת.
  
  ברצוני לסיים בדברי דוד המלך תהילים ל'ד
  
  מי האיש החפץ חיים,
  אוהב ימים לראות טוב
  נצור לשונך מרע,
  ושפתיך מדבר מרמה.
  סור מרע ועשה טוב, בקש שלום ורדפהו.
  
  במילים המעטות האלה טמונה אפשרות של אושר, של שמחה ושל חיים מלאי סיפוק, ולמרות זאת נצירת לשון מפטפוט ושפיטת האחר. דוד המלך, בדבריו הקצרים מזמין אותנו לחידוש אורח חיים והזמנה לדרך חיים טובה וחיובית, ובכל זאת קשה לעומד מן החוץ לחוש את האושר שבכל זה.
               

ד"ר שולמית רונן

תרפיית אור צליל וצבע   

052-3371070

 https://www.facebook.com/therapy.color

http://colortherapy.co.il 

מזל אריה וסמליות הצבע הכתום

מזל אריה מייצג את הכוח הבלתי מעורער, את גיל הבשלות 28-35 , את אונות הזכר השולט בחייו, אך מניח לטבעו האמיתי להתבטא. לאריה כוח רצון עז. מזל אריה משתייך ליסוד האש, והכוכב השולט עליו הוא השמש.

מזל אריה שולט בגוף האדם על הלב ועל חוט השדרה.

תקופת האריה חלה בעיצומו של קיץ, כשהצומח נמצא בשיא פריחתו ובשלותו. זהו שלב שבו האדם בטוח בזהותו, אך עדיין לא מובטח לו מקומו בחברה. האריה מקרין כוח וחום ומייצג את הנעורים הנצחיים השופעים שמחת חיים ואופטימיות. האריה שומר על פרטיות, ויקפיד תמיד לשמור על מרחק בינו לבין סביבתו.

בכל אחד מאיתנו מנמנם האריה שלא אוהב שיטרידו את מנוחתו, אך אי-שם במעמקי הווייתו הוא דרוך ונכון לזנק אל מעגל ההכרה. אין ספק שהאדם חי באמצעות הכרתו, וכאשר הוא מאבד אותה, הוא מחוסר הכרה. באמצעותה, מתבונן האדם על הנעשה בתוכו והופך למשקיף. כאשר ההכרה האנושית נוגעת בקרניה של השמש הפנימית, היא מאירה את השכל ואת ההבנה ומעדנת את אורה הנצחי של הנשמה. ואולי, המגע שנוצר במוח עם דרגת ההכרה הגבוהה יוצר את המחשבה הנכונה. הכרה זו נמצאת במצב של נמנום אצל כולנו ומבקשת להתעורר.

קרינת האריה בגלגל המזלות דומה לקרינת השמש בלב הגלקסיה. כבעל חי נחשב למלך החיות. בשאגתו המאיימת, מוכיח האריה לכל, את עוצמתו, את שליטתו, את תפארתו, את האונות שבו ואת הדרתו.

האריה הוא יצור המבקש שיכירו בו ובדרך התבטאותו הייחודית. הוא מייצג את השליטה ואת המשמעת העצמית, את חינוך הילדים, את האמביציה, את הגאווה, את ההתעלות על עצמו ואת עולם המשחק והתאטרון.

אש האריה משתוקקת לבעור, לשגשג ולצהול, היא מתנפצת לכל עבר ובא לידי ביטוי בתאטרון, במוזיקה, במשחקי האהבה ובאומנות החיים.

בדומה לטלה, גם אריה הוא סימן אש, אך אש האריה איננה מתלקחת ואיננה מבזיקה לרגעים ספורים בלבד- זוהי להבה פנימית הפורצת ממרכז ההוויה לאורך זמן ממושך. קרינתה שופעת ויציבה, היא מפגינה כוח שליטה מאופק. היא מתפשטת בבטחה, מעריפה ומאצילה את אורה בנדיבות לכל. זוהי שמש אוגוסט הלוהטת של ימי הקיץ החמים ומלאי האור, זוהי שמחת החיים במלוא מובן המילה.

סימני האש להוטים שיכירו בערכם. חשוב להם להוכיח את עצמם, להתקיים בזכות עצמם ובכך לסייע לזולת להכיר בערכו. אך כדי ליצור מגע אמיתי עם האחר, על האדם לאהוב קודם כל את עצמו.

אם האש הפנימית של האדם אינה בוערת, באיזה חום ישפיע באהבת האחר?

טבעה של האש היא לבעור, אך הלהבה אינה תמיד מודעת לעצמתה או לדקויותיה. לעיתים, כאשר האש משתלהבת, היא מתעלמת מקיומם של האחרים. המודעות מאשרת לאדם לשלוט בחייו ולנווט אותם.

כמו כל אלמנט אחר, גם את האש יש להכיר וללמוד – מהן סכנותיה? איך שומרים על הגחלת? ומה עושים כשהיא מתעצמת או שוככת?

את אלמנט האש מייצגת בטבע השמש. השמש מחממת ומחייה, בעזרתה נובטים הזרעים, פורחים הפרחים ומבשילים הפירות. אך כשם שהיא מעניקה חיים היא עלולה אף לקטוע אותם. האש חורכת את האדמה ואת הצמחייה, שורפת את עורנו, מייבשת את המים ומדללת את האוויר.

ביסוד האש מתגלים עוצמות נפלאות מעין האדם: האש נשרפת, מתלקחת, מאירה, מצטמקת, פגה ונעלמת כעשן,היא ממיסה, מתיכה והופכת את החומר - מקשיח לנוזל, מנוזל לאדים ומאדים לגז.

גם ביסודות אחרים, כמו האוויר, האדמה והמים מצויים כוחות מופלאים, אולם כוחה של האש עולה על כולם, - היא מסוגלת לבדה לשנות לחלוטין את החומר.

האש היא היסוד החזק והיעיל ביותר לתהליך השינוי. היא מסמלת את האמונה ואת כוח ההשתנות. בתרבויות עתיקות, בחניכה הרוחנית,- תלמידים התבקשו להוכיח את יכולתם לעבור טבילת אש, ובתרבות המאייה והאצטקים – הסגידה לשמש ומתן קרבנות לאל השמש.

באדם מתגלים שני סוגים של אש: להט התשוקה הבוערת ואש התמיד- עבודת הקודש אל ליבו של הבורא. תאוות הבשר היא המכלה את האדם ומוליכה אותו בדרך ייסורים,אל המחשכים העמוקים בתוך עצמו.

אש הקדושה, חושפת את סודו של שינוי החומר: תחילה היא משנה את החומר בעולמו הפנימי ואט אט השינוי נותן את אותותיו בעולם החיצון. האש קשורה לשמש, לאור, לחום ולאהבה.

משולש האש הם – טלה, אריה וקשת.

*    הטלה –   אחראי על הראש ומייצג את המחשבה.

*    האריה -  מפקח על הלב ומייצג את האהבה.

*   הקשת – אחראי על השוקיים, מייצג את התנועה, את הפעולה, את מימושם של הרעיונות ואת  הרגשות המצויים בתוך החומר.       

הקשת – הוא האדם השולט בדחפיו בעזרת שכלו. ניצחון זה התאפשר לו בשל הישגיהם של הטלה והאריה. שוכנת באדם הדואליות, מחד – שוכנים בתוכו החיה השורדת, האגו, הדחפים הפיזיים והמשיכה לאדמה, מה שמכונה "האני הנמוך", ומאידך – עיניו נשואות השמימה, הוא עשוי בצלמו של הבורא, הוא רוחני, יוצר מעצם הווייתו ושואף לשלמותו של טבעו הרוחני "האני הגבוה".

האדם – שתול כעץ באדמה וראשו נישא לשמיים, זהו טבעו, ולכן הוא נאלץ ללמוד לחיות עם שני הכוחות שבתוכו. יש בו הקושי להיפרד מטבעו החייתי ואף לא לדכא אותו. עליו ללמוד להקשיב לצרכיו, להבין שנפש החיה שבו, היא מקור החיות שלו, על כן עליו לעדן ולהאציל אותה. אנרגיית האני הנמוך נועדה מטבע בריאתה לשרת את משאלות הרוח, את הנשגב והנעלה. זוהי הדרך שבה האדם ילמד לחיות עם נפש החיה שבתוכו ויוכל לתת ממיטבו.

הטלה – מתואר לעיתים קרובות כשה המעלה את עצמו לעולה,

הקשת - משתמש בסוס כדי לשרת את האידאל שאליו הוא נכסף,

והאריה - מגשים עצמו בנתינה טוטאלית.

האריה מקפיד על נוכחות מלאה, הוא ממלא את החלל בחום ומקרין סביבו אווירה תיאטרלית מאד. יוצר מטבעו ואוהב את משחק החיים ואת המגע. האריה שומר על טוהר מידותיו, על טוהר ליבו, על הספונטניות ועל פליאתו של ילד, אך הוא גם פגיע ושביר כמותו.

היצירה עבור האריה היא צורך ואינו יכול לחיות בלעדיה. יש בו היכולת לעורר ניצוצות אשר הוא מצית בעיניהם ובליבותיהם של הסובבים אותו, בהעדר העידוד והערצה האריה נחלש, וזוהי חולשתו.

אושרו של האריה תלוי ביכולתו להרעיף מזוהרו על כל הסביבה. הוא כריזמטי ומנהיג מטבעו, "וכמלך" המולך על סביבתו לא יפעל בניגוד לזרמי החיים. יש בו הכישרון לחיות את הרגע במלוא העוצמה ולהפוך הנאה מכל מצב, מכל רגע, מכל אדם. האריה הוא מחנך טבעי. הוא אוהב ללמד, ההוראה מאפשרת לו לחלק בנדיבות מהיש שבו. שליטתו תפתח אותו לאהבה ללא תנאי ולאהבה. האריה הוא החלטי, תקיף, יציב ומהימן ובדרך כלל אינו ניתן להשפעה. מאד ישיר בדבריו וכנותו לעיתים פוגעת. התנהגות זו נובעת מהצורך להיות בעל סמכות, להשפיע ולהקרין על סביבתו. יש בו את היכולת להעניק לזולתו את ההרגשה שיש על מי לסמוך.

עבור האריה, לחיות פירושו – לפעול, להגיב בספונטניות ובמודעות לכל מצב נתון. 

כוח הרצון היא מילת המפתח. תגובותיו הן אינטואיטיביות מבלי שיעברו בהכרח את כוח המחשבה. האריה מיישם במהירות, בדייקנות וביעילות, ואת הבעיות והקשיים שיתעוררו, הוא פותר תוך כדי עשייה. הוא בנוי ליזום, ומפלס את דרכו בשליטה ובדעה צלולה בזרם נהר החיים.

השמש, הכוכב השליט על מזל אריה. סמלה של השמש הוא עיגול ובמרכזו נקודה שהיא לב השמש המקרין והמגנטי. זהו לב היקום המכיל את האהבה הקוסמית ונושא לבדו את כל מערכת השמש. השמש הפיזית, הנחשבת באסטרונומיה לכוכב, אינה אלא מסה של לבה רותחת, כדור אור זהב זה נמצא במצב של רתיחה מתמדת, בעקבות התרחשות אלקטרומגנטית, מתפשטת האנרגיה והופכת לאור.

השמש מקיפה את גלגל המזלות, ובמהלכם היא יוצרת את עונות השנה, את הימים והלילות. בעת הופעת הקשת בענן, נשבר אור הכרומוספרה ובזכות מיסוך הגשם הוא נראה לעין האדם. כל צבעי הקשת מתייצבים בזה אחר זה בסדר קבוע: מאדום לכתום, לצהוב, לירוק, לכחול, לאינדיגו ולסגול.

באסטרולוגיה מייצגת השמש את הדחף הבסיסי הטבוע בכל אדם להיות מודע ולהגשים את עצמו. היא מאפשרת לאדם לפתח את עצמו בצורה הגיונית ועקבית ולבנות אגו שקול השולט בכוח רצונו ופועל בצורה חיובית. במפת הלידה, השמש היא הכוכב החשוב ביותר, היא יוצרת בתוכנו את האישיות המייחדת אותנו, את חזיונותינו ואת משאלת ליבנו. מיקומה בשעת הלידה קובע את השתייכותנו למזל זה או אחר, את מבנה אופיינו, את בחירותנו ואת מכלול אמונותינו.

כפי שהירח מתגשם בכסף, כך, כל סגולות השמש מתגשמות בזהב. הזהב נחשב למתכת המושלמת והיקרה מכל המתכות. הוא זוהר כאור, ולפי מסורות עתיקות, הוא האור עצמו. הוא מלכותי ואלוהי, הוא מייצג את הידע, את ההארה, את הנצח ואת השלמות. בתחום הריפוי, הזהב משפיע על כוח החיות, על האמון בעצמנו ובאדמה הנושאת אותנו.

פראצלזוס, רופא ואלכימאי שווייצרי מהמאה השש עשרה, אמר:

"יש כל כך הרבה עוצמה בזהב שהוא מחזק את הגוף, מעצים את הלב ואת זרימת הדם, מחדש ומחיה את הטבע ומרפא את כל שחולה. הזהב הוא פרי הריון ממושך של השתנות החומר".

האלכימיה מבוססת על עיקרון זה. האלכימיה עוסקת באומנות הטרנספורמציה, ההתמרה – הפיכת האלמנטים מצורתם הגסה לצורתם העדינה יותר. הפסיכולוג קרל יונג, אימץ את רעיונות האלכימיה כטרנספורמציה של הנשמה ביחס לגוף. בעבודת האדם על עצמו, מסוגל האדם לעדן ולהאציל את נשמתו. ניתן לומר, שהתמרתו ושינוי צורתו של הבדיל לזהב, תואמות את המתרחש אצל האדם בשעה שהוא משתנה מבחינה רוחנית, העיקרון האלוהי שב לחיות במעמקי גופו עד שהוא מאיר אותו והופך אותו לאור. הזהב, בהיותו תמציתה ומהותה של הנחושת האדומה, נהפך לאבן הבניה הקוסמית החשובה ביותר ולערך היציב ביותר בחיי האדם, המקנה לו ביטחון ואושר בסיסי.

כמו הזהב, השמש מעניקה חיים, אור ובריאות, אך בשקיעתה לעת ערב היא מותירה אותנו בחשיכה, במעמקי הלא נודע. מאור לחושך, מחושך לאור, המעברים התמידיים האלה ממלאים ללא ספק תפקיד חשוב בגורל האדם.

ביום הראשון ברא אלוהים את האור הראשוני הנסתר, שאינו נראה, ורק ביום הרביעי ברא את שני המאורות: השמש והירח. בתפיסה הקבליסטית, אינסוף אור קדם לבריאת העולם והיה הצעד הראשון ליציאה מן התוהו ומן החשכה. כשם שקדמה החשכה לאור, כך קדם הלילה ליום.

גם העובר, לפני צאתו לאור העולם, מתהווה בחשכת בטן אמו.

אנרגיית השמש, ממריצה את עולמו הרוחני של האדם, מסייעת להתפתחות כוח הרצון שלו, מחממת את נשמתו ופותחת בפניו את שערי הידע. מאז ימי בראשית בתרבויות העתיקות, בני האדם מקשרים את הלב עם הזהב ועם סגולות השמש. הלב יוצר מגע ספונטני של סימפתיה או אנטיפתיה,  האריה מסוגל לחדור ולגעת בהוויית נשמתו של הזולת. חדירה אינטואיטיבית זו נותנת בו בטחון, מזינה אותו וממלאת אותו במודעות פקוחה ובהירה. אנשי השמש מקשיבים ללבם והולכים אחריו. השמש נוצרת בתוכה אנרגיה אינסופית המשפיעה בצורה חיובית על כל תהליכי החיים. שימוש לא נכון באנרגיה זו עלול לגרום להרס ולשרפה, ולבזבוז אנרגיה לריק המכלה את כוחותינו וגורם לתחושה של ריקנות ואובדן.

הצבע הכתום - מתקבל באמצעות ערבוב האדום – צבע החיות, הפעולה והמלחמה, עם הצהוב – צבע האינטלקט. כתום הוא צבעה של השמש. הוא הנקודה המאזנת בין רוח האדם לבין יצר החיים. זוהי בריאת האור באדם המאירה את הווייתו לממדים גבוהים לברוא בריאה מאפשרת חיים.

הכתום יכול להתגלות כאהבה נשגבת, כפי שהנזירים הבודהיסטים לובשים את שמלתם הכתומה, או להיות לסמל ניאוף. הכתום מסמל את כוח היצירה, את הדינמיות השמשית, את הבריאות, את הקדושה, את האינדיווידואליות, את הגאווה, את היהירות, את העזרה לזולת ואת האמונה.

הכתום מעצים את החיונית וממריץ את סגולות השמש: הנדיבות, אומץ הלב, האופטימיות והיצירה. כצבעה של הבריאות, הוא קשור בהכרח לריפוי, הוא מעורר בתוכנו את העניין ואת הצורך בחברה. הוא מגיש את שירותיו לעזרה ולכל אדם הנזקק לעזרה. שימוש מוגזם בצבע כתום עלול ללבות אמביציה מנמנמת, התנשאות, בוז לזולת, תשוקות ומתח מיני, ולהגביר את חום הגוף. לצבע הכתום, השפעה טובה על כל הקשור למערכת העיכול, לבעיות במיניות אצל שני המינים, לאלרגיות, לבעיות אכילה, ולמחלות אוטואימוניות, לקשיים בתנועה, ולמצבים של ירידה באנרגיית החיות.

בעץ החיים הקבלי, הספירה תפארת היא מקום מושבה של השמש הזוהרת והקורנת ביופייה, בפאר והדר. בעץ החיים היא פועלת בדומה ללב – בגוף האדם ולשמש – בלב היקום.

ספירת תפארת נמצאת באמצע הדרך בין השמים לארץ, בין הספירה מלכות לבין הספירה כתר, ממנה יוצאות ואליה שבות כל האנרגיות של עץ החיים ושל מערכת השמש. כל נתיביו של עץ החיים (מלבד הספירה מלכות) מובילים לספירה תפארת, ואולי היא המובילה אותנו ישירות אל כל הספירות. היא המרכז, הלב הרוקם את הכרת האדם. תפארת מרכזת את כל ניסיונות החיים המתרחשים בספרות האחרות, מאזנת בין עמוד הדין לבין עמוד החסד ויוצרת ביניהם הרמוניה.

זהו המרכז שהאדם בא במגע עם טבעו הרוחני, ממרכז הווייתו ניתנת לאדם אפשרות להכיר את עצמו, את ייחודו ואת מהותו. ניתן לומר, שזהו המרכז בו ניתנת לאדם את האפשרות לקחת אחריות על חייו ואת כל האמצעים על מנת שיצור ויוביל אותו להגשמת חייו.

להתמזג עם השמש, משמעו: להניח לקרניים לחדור לתוכנו, להמיס את מגננותינו, לפתוח את לבנו ולהזין את הווייתנו. לספוג את אורה ואת אהבתה, את טוהרה ואת בריאותה, את נדיבותה וטוב לבה, את חכמתה ואת בהירותה.

ספירת תפארת, נמצאת ברוח האדם בנקודה המקשרת בין הנמוך לגבוה. היא פועלת על הרגשות, מסייעת להם להשתנות ומאפשרת לנו את השליטה בהם. היא פותחת בפנינו את שערי ההיגיון הצרוף ובעזרתה יש ביכולתנו לחבר את משאלות הרוח עם צרכיו הפיזיים של הגוף.

השמש בונה את הכרתו של היחיד באמצעות ההשפעות הפלנטריות שהיא רותמת לשירותה. כבני אדם, אנו לא מעזים לעמוד פנים אל פנים אל מול השמש הפנימית בתוכנו מפחד העיוורון. אולם, האדם שישכיל להתגבר על הפחד ויחצה את המראה, האדם שילמד לאהוב את עצמו ולהתרכז בטבעו העיקרי, יוכל להתבונן במתרחש בחייו בשוויון נפש ולהקרין כשמש את אהבתו לכל הסובב אותו.

ד"ר שולמית רונן

תרפיית אור צליל וצבע

ליווי למצוינות אישית, מקצועית ועסקית  

052-3371070

 https://www.facebook.com/therapy.color

http://colortherapy.co.il     

צבע "אדום" והקשרו למצבי פחד וחרדה

איזה צבע מפחיד אותך? מהו פחד וחרדה וכיצד נוכל לעשות בהם שימוש לטובתנו באמצעות הצבעים?                 התמונה באדיבות Art & Beauty פחד הוא תחושה רגשית העשוי להביא עצמו בסימפטומים תחושתיים פיזיולוגיים הנגרמים כתוצאה מחשיפה לגירוי חיצוני או פנימי כאחד. פחד עשוי לשמש כאמצעי אזהרה המרחיק את האדם מסכנה, יחד עם זאת, פחד גם יכול להגביל את תפקודו, ואת מרחב העשייה ופעילותו של האדם. חשוב מאד להבהיר שישנה חשיבות מאד גדולה לעבוד עם איש מקצוע המתמחה בתחום, כגון: רופא משפחה, פסיכולוג  קליני, פסיכיאטר וליצור אינטגרציה בתחומים משלימים. לפחד תפקיד מרכזי בהישרדותו של האדם, והמעניין להתבונן בצבעים והשפעתם על הקורה באדם ועל הגבלת האדם בעשייה ובתפקודי היומיום. מבחינה פיזית, הפחד גורם להעלאת הורמון האדרנלין (הוא הורמון הנוצר ומופרש על ידי בלוטת יותרת הכליה ונקרא – אפינפרין, המשמש  כמוליך עצבי המעורר את מערכת העצבים). הפרשתו גורמת לתופעות פיזיולוגיות  הקשורות לתגובת הילחם, ברח על נפשך, לחימה או קיפאון, בשפה המקצועית – Fight, Flight or  Freeze – אלה מנגנונים פיזיולוגיים להתמודדות עם איום או סכנה מיידית. תגובתו ההתנהגותית לתחושת הפחד והחרדה אצל האדם תהייה בשלושה מישורים - בריחה מאזור הסכנה, החזרת מלחמה להתמודדות עם הסכנה, או קיפאון ושיתוק במטרה להסתוות מהקורה. תאוריות רבות ניסו להסביר את הגורמים לפחד ולחרדה, לא אכנס לתיאוריות, אולם, אנסה להסביר כיצד תופעות אלה באות לידי ביטוי כאשר הצבעים בגוף האדם אינם מאוזנים.  בילדים אלה תופעות נורמאליות  בשלבים מסוימים בהתפתחותם. אולם כאשר מצב זה תופס מקום הגורם למצוקה גם אצל ילדים ומבוגרים כאחד, זהו מצב הגורם למצוקה ומפריע לתפקוד היומיומי של האדם. אירועים אלה נתפסים כאירועים הגורמים לתחושת חוויות הגורמת סבל רב שקשה לשאת, ותחושת הלחץ והדאגה הנלווית יוצאות מפרופורציה.   ביכולתנו לזהות פחד וחרדה במספר סימנים ומצבים הבאים לידי ביטוי במצבים: מצבים פיזיים -  הרחבת אישונים, הגברת קצב הלב, העלאת לחץ הדם והרחבת כלי הדם אל השרירים, כדי להכין את כל מערכות הגוף להתמודדות פיזית עם סכנה או איום.קוצר נשימה, דופק מואץ, תחושת מחנק וחוסר נשימה, כאבי ראש, כאבי בטן, בחילות והפרעות בשינה, הזעה מוגברת. מצבים רגשיים והתנהגותיים -תחושת מצוקה והרגשת חוסר אונים, פחד, ייאוש ותחושת בדידות, דאגה ללא פרופורציה לקורה במציאות. אצל ילדים תחושת הפחד והחרדה גורמת להם לשינוי בהתנהגות הרגילה ולהופעה של התנהגויות שונות, כגון: הצמדות להורים שלא יעזבו אותו לבד, סירוב ללכת לבית הספר ללא הסבר, לצאת לטיולים עם הקבוצה, חוסר מוכנות ורצון לישון אצל חברים, ללכת לבד למסיבות ולהתחבר עם ילדים אחרים, מצבים של התנהגות חסרת שקט והתפרצויות כעס. ישנם ילדים שאצלם מופיעות חזרות על פעולות מסוימות  שוב ושוב שזוהי הפרעה שחשוב להתייחס אליה בתשומת לב רבה. מצבים הגורמים לבעיות בלימודים – בעיות קשב וריכוז, קשיי ריכוז ומיקוד, זיכרון, לקויות למידה על גווניה השונים, לחץ במבחנים, הפרעות התנהגות, קושי הנחווה במצב הרוח, קושי ביחסים הורה - ילד ורכישת כישורים חברתיים,קושי בוויסות רגשי וחוסר יכולת להתמודדות עם מצבי כעס ותסכול, וכאשר נמצאים במצבים של מצוקה – מתקשים להירגע ועשויים להגביר את הקושי ותגובתיות היתר שבו הם נמצאים. מצבים העשויים לבוא לידי ביטוי אצל מבוגרים – מחשבות דאגה בנוגע לדברים שליליים שעלולים לקרות לילד או לקרובים אליו, מחשבות טורדניות. בכל המצבים האלה, חשוב מאד הטיפול המערכתי להדרכת ההורים והילד, ולשים את הדגש על שיפור בתפקודו של הילד והמבוגר ולשים דגש על תפקודו ההתנהגותי והרגשי למען השגת מטרה שבה הילד והמבוגר יתפקדו טוב יותר בסביבת המסגרת המשפחתית והסביבתית. חשוב שנתבונן לאחר כל הנכתב מהם ההשפעות פיסיולוגיות ורגשיות של צבעים על מצבים של פחד וחרדה ומצבים פיזיולוגים נוספים.  במחקר  שערך דר' רוברט ג'רארד באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, נרשמו חוויות ורגשות אישיות של אנשים לגבי צבעים שונים. במחקר נמצא שאנשים דאגנים חשים בדרך כלל שאדום הוא צבע מטריד; אנשים בעלי מתח גבוה הראו תגובה פיסיולוגית מוגברת לאדום. לעומת זאת, כחול הרגיע את האנשים המתוחים; כחול מובטח כמרגיע פסיכולוגי במקרים של מתח וחרדה. בקיצור, המחקר הפסיכולוגי של דר' ג'רארד מוכיח שכחול יוצר הרגשה מוגברת של רווחה, רוגע, ומחשבות נעימות לאנשים, בזמן שאדום יוצר התרגשות, גירוי ומתח. בעבודת הדוקטורט שלו, דר' ג'רארד בדק בדקדקנות את כל תחום ההשפעה של אור וצבע, במיוחד אדום וכחול, על פסיכופיזיולוגיה אנושית. הוא השיב לשאלות הבאות: האם צבעים כמו אדום וכחול מעוררים תחושות ורגשות שונים באנשים? האם הצבעים גורמים לשינויים מותאמים במערכת העצבים האוטונומית, בפעילות המוח וברגשות סובייקטיביים? האם דפוסי התגובה תואמים לאנרגיה היחסית של הגירוי הצבעוני?  המחקרים הפיסיולוגים של ג'רארד הביאו גם לגילויים. הוא רשם שוויברציות אדומות העלו לחץ דם והגבירו הולכה בכף היד. הוא כתב: "תנועות נשימתיות  גברו במשך חשיפה לאור אדום, וירדו עם חשיפה לתאורה כחולה." הוא לא מצא הבדלים משמעותיים בקצב הלב עם גירוי על ידי צבע אדום או כחול. לעומת זאת, תדירות מצמוצי עיניים גברה עם חשיפה לאור אדום וירדה עם חשיפה לאור כחול. להלן תגובות פיסיולוגיות נוספות לצבע, נתונים הנתמכים על ידי מחקריו של דר' ג'רארד, פאבר בירן, וויליאם קאמפבל דוגלס ואחרים מעולים בתחום. להמשך קריאה ולמהותם של הצבעים, מוזמנים להיכנס לקישור  http://www.colortherapy.co.il/article/34                                                      ד"ר שולמית רונן תרפיית אור צליל וצבע ליווי למצויינות באישי, מקצועי ועסקי 052-3371070  https://www.facebook.com/therapy.color http://colortherapy.co.il