ט"ו בשבט - חג האילנות

ט"ו בשבט ראש השנה לאילנות והמשלתו לישראל

• ראש השנה לאילנות, שנקבע בט"ו בשבט, מסמל את גאולת ישראל.
  
  "כימי העץ ימי עמי" נמשלו ישראל לעץ העומד ערום וקפוא בחורף. הסופות מטלטלות אותו ומאיימות עליו לעקרו; לכאורה מצבו ללא תקווה, אולם גם בשעה זו, בעצם ימי החורף, יונק האילן חיות מחודשת ממעמקי האדמה.
  
  כך ישראל נתונים לביזה ולמשיסה כל הימים, ודווקא במעבה האפילה נרקם כבר אורו של משיח. למראית עין שולט הייאוש, אולם השרף עולה כבר באילנות.
  (על פי ר' ישראל מרוז'ין)
  
  
  ט"ו בשבט ראש השנה למי שמאמין בשורשים,
  * למי שיודע לאגור כוחות ללבלוב מחודש,
  * למי שאינו מתכלה מעצים ערומים,
  * למי שחש בשרף המתחיל לעלות באילנות,
  * לחובבי התהליכים ארוכי הטווח,
  * למתחילים במסע התעוררותם,
  * למי שמוכן לטעום בפרי מיובש ולחוות את מתיקות הפרות
  * למי שמנסה לטעום את טעמו של הפרי ולנסוק לחלומות בראשית התרקמותם.
  
  חודש שבט בטבע - מבטא את מזג האוויר השורר בעונה זו ואת מצבו של הטבע בתקופה זו של השנה. האביב עדיין לא הגיע, אולם אותות תחייתו הראשונים מביאים עצמם לידי ביטוי במחצית השנייה של שבט. בראש השנה לאילנות מתחילה להסתמן התמורה בטבע ובנוף. רקיעים כחולים ובהירים כבר נשקפים אל שלוליות המים הצלולים ואל הדשאים הירוקים והרעננים, וריח רענן וחמים ממלא את האוויר. היום מאריך והולך והתגברות אורה וחומה של החמה גורמת ליקיצה ולהתעוררות בעולם הצומח, שנם את שנתו בחורף.
  האילנות העומדים בשלכת מתחילים להראות סימני חיים, פריחה וגידול. כליל הפריחה בחודש שבט הוא השקד הממהר ומקדים לפני שאר עצי הפרי, והוא מתכסה "טלית" העשויה ניצני פרחים לבנים או ורודים מרהיבי עין ומשובבי לב.
• 
  
  *** מדוע נמשלו ישראל לגפן?
  
  אלא מה הגפן כשבעליה מבקשים שתשכיח מה הם עושים? עוקרים אותה ממקומה ושותלים אותה במקום אחר והיא משתבחת. כך, כיוון הקדוש-ברוך-הוא להודיע ישראל בעולם, מה עשה? עקרם ממצרים והביאם למדבר והתחילו מצליחים שם. קיבלו את התורה ויצא להם שם בעולם.
  (מתוך שמות רבה מ"ד)
  
  
  
  
  ממבנה הגפן כולנו שואבים את הכרת הטוב ל"עמך". הם החשים בפשטות שמתוכם שיעור גדול בענווה הראוי לגדולים וחכמים ללמוד מהגפן ולהפנים מאשכולותיה הגדולים והקטנים, וכל אשכול משול לאדם.
  
  *** מדוע נמשלה התורה לתאנה?
  
  נוצר תאנה יאכל פריה. אלא כל הפירות יש בהם פסולת: תמרים יש בהם גרעינים, ענבים יש בהם חרצנים, רימונים יש בהם קליפה, אולם התאנה כולה יפה לאכול.
  (מתוך ילקוט שמעוני יהושוע א')
• 
  
  
  
  פרי התאנה, המושלם שבפירות, הנאכל כולו מלבד עוקצו, מזכיר לכל אחד כי במעשה קטן יכול לתקן את עצמו. כי ברובה מבטאת כי אישיותנו נפלאה וראויה במתיקותה ומשמחת לב אנוש, ובתיקון קטן כל אחד מאתנו מחויב.
  
  *** מדוע נמשלו ישראל לתמר?
• 
  מה תמרה זו אין בה פסולת, אלא: תמרים לאכילה, לולבים להילול, כפות לסיכוך, סיבים לחבלים, שפעת קורות לקרות בהן הבית. כך הם ישראל, אין בהם פסולת. אלא מהם בעלי מקרא, מהם בעלי משנה, מהם בעלי אגדה, מהם בעלי מצוות, מהם בעלי צדקות.
  (מתוך בראשית רבה מ"א)
• 
  
  פרי התמר נוצר אחרי תהליך האבקת הפרחים הנקביים על ידי פרחי התמר הזכריים, אלא שלא כל העצים זוכים להפרות זה את זה. התמרים דומים לבני אדם, אשר ממתינים לעיתים לזמן רב עד למציאת חבר לחיים, מקום עבודה ותפיסת עולם שתחייה ותפרה את הכוחות שבנו. חשוב שנאמין כי ההשלמה שלנו נמצאת בעולמנו וממתינה לאותו "דיקלאי" שיחבר בינינו. התמר מזמין אותנו שלא נתייאש בחיפושים שלנו, שנפקח את עינינו סביב ונהייה ל"דיקלאים" עבור חברנו והקרובים לנו.
  
  *** מדוע נמשלו ישראל לאגוז?
  
  אל גינת אגוז ירדתי, לראות באבי הנחל, לראות הפרחה הגפן, הנצו הרימונים.
  (מתוך – שיר השירים ו')
  "אמר רבי יהושע בן לוי: נמשלו ישראל כאגוזה..."
• 
  
  לאגוז שבילים וצמתים רבים. מהי הצומת שעל ישראל לבחור? באיזה שבילים עליה לבחור?
  לעם ישראל זכות הבחירה בכל צעד במעשיה, וכולי אמונה שנבחר בשביל הנכון לטובתנו ולהמשך קיומנו, ולטובת הדורות הבאים. בתקווה להמשך היותנו עץ מלבלב, פורח במלוא הדרו וששורשיו יהיו מושרשים עמוק בקרקע.
  
  *** מה מסמלת משמעותה של הנגיעה בעץ?
  
  לעיתים אנו נוגעים בעץ לאחר שהשמענו תקווה, שאיפה או אמונה כלשהי ?
  המגע בעץ יוצר תחושת התחברות לקרקע. אצל התרבות הקלטית זהו מנהג שמקורו במסורת שלהם. בשעות מצוקה הם נהגו להתקרב אל עץ אהוב ולתקשר אתו כשהם "נוגעים" ברוחו של העץ לשם ריפוי, הרגעה ואפילו הארה. מנהג שכדאי לאמץ אל ליבנו וליישם אותו אל חיינו.
• 
  
• 
  
  
  ולסיום, שיר נפלא שאוהבת מאד ומחוברת אליו בכל נימי נשמתי, גם את המילים וגם את אביבה אבידן, תהינו ותקשיבו למוזיקה המתנגנת מתוך השיר - המשלה לגעגוע וכמיהה לעם ישראל ולאחדותו כעם
  
  https://youtu.be/Faa2wRJ_Rh4?si=SPhW-Osl9GllQD-_
  
  פרי גנך / אביבה אבידן ואלי לוזון
  מילים ולחן: יוני רועה
  
  ליל כוכבים הסהר עלה
  את שם יושבת בוהה באפלה
  שעה חולפת יום ושנה
  ואת עדיין לו מחכה
  שעה חולפת יום ושנה
  עודך אובדת שבויה באמונה.
  
  את פרי גנך את תבקשי
  מי לך יאמר ומי לך ישיב
  מר כאבך רודפים הימים
  נותרת לבדך רוצה להאמין
  שהנה קרבה אותה השעה
  שבה הבטיח לשוב בחזרה.
  שהנה קרבה אותה השעה
  שבה הבטיח לשוב בחזרה.
  
  בדומיה עוטפת התוגה
  ובלבך נותרה המשאלה
  שעה חולפת יום ושנה
  ואת עדיין לו ממתינה
  שעה חולפת יום ושנה
  עודך זוכרת ולא מאמינה.
  
  את פרי גנך את תבקשי...
  
  את פרי גנך את תבקשי
  מי לך יאמר ומי לך ישיב
  מר כאבך רודפים הימים
  נותרת לבדך רוצה להאמין
  שהנה קרבה אותה השעה
  שבה הבטיח לשוב בחזרה,
  שהנה קרבה אותה השעה
  שבה הבטיח לשוב ולא שב.
  

  חג שמח וצמיחה בשפע שורשים המניבים פירות,
• שנדע לטעת ולאהוב את שזרענו
• ד"ר שולמית רונן
  מאבחנת ויועצת להשגת תוצאות
  052-3371070
   https://www.facebook.com/therapy.color
  http://colortherapy.co.il 

חודש אב, מזל אריה וסמליות הצבע הכתום

חודש אב, מזל אריה וסמליות הצבע הכתום

מזל אריה מייצג את הכוח הבלתי מעורער, את גיל הבשלות 28-35 , את אונות הזכר השולט בחייו, אך מניח לטבעו האמיתי להתבטא. לאריה כוח רצון עז. מזל אריה משתייך ליסוד האש, והכוכב השולט עליו הוא השמש.

מזל אריה שולט בגוף האדם על הלב ועל חוט השדרה.

מהי משמעות חודש בעיקר בימים אלה?
חודש משמעו התחדשות, ובכל רגע ניתנת ההזדמנות להתחדש כאן ועכשיו. בכל חודש בחודשו יש הארה והשפעה רוחנית המושפעת ממרומים ונסתרת מעינינו. לכל חודש ייחודיות משלו שבו טמונה מתנה לאדם ולאיכויותיו. 
חכמת הקבלה מלמדת אותנו שציר התיקון של האדם הוא הזמן שהאדם נע בתוכו. הזמן פועל על פי תכונה מעגלית. שנה - מלשון שניות, תקופה - מלשון מקיף, חג - מלשון לחוג, חודש - מלשון התחדשות. האדם נע בתוך הזמן, והזמן היחיד שקיים הוא כאן ועכשיו - רגע ההווה. 

תקופת בין המצרים הנמשכת שלושה שבועות הם ימים חשובים לכלל ולפרט כאחד. 
רבים השמות שניתנו – מצר, מיצר, צרות, מצרים, וכל מה שסוגר את האדם בד' אמותיו וגורם לאדם לראות את עצמו, ז נקרא צר ואויב. זהו זמן של לימוד ותיקון גדול, ברמת הפרט וברמת הכלל כדי שלא ניתן יהיה ליצור חורבן. 

חוש חודש אב הוא חוש השמיעה, וביכולתו ליצור חיבור בין דברים ומצבים. מקשרים את השמיעה לספירת בינה. 
ספירות כתר, חוכמה ובינה בעץ החיים, הוא מקום שאין בו הסתרה, מסכים וגבולות, זהו המקום שבו מתגלה האחדות, היכן שכל הסתירות והוויכוחים מתיישבים ומתחברים.

זהו זמן של התעלות נפש ודורש מאיתנו לעשות שימוש בחוש השמיעה כדי להקשיב לשני, לשמוע את הקול של השני גם במצבים של חילוקי דעות, ולשמוע את הקול הפנימי שלנו, שהרבה פעמים נעלם בתוך הדיבורים והשאגות החיצונים, תחושת תוהו ובבוהו, מלחמת גוג ומגוג, אור וחושך. 
בחוויה של בין המצרים נחווית אנרגיה קשה עד לאחר תשעה באב, שלאחריו באה הגאולה לימים טובים של תיקון ההתנהגות לאחדותו של העם מתוך ערבות הדדית של יחד והקשבה לזולת מתוך סובלנות וסבלנות. ניתן לומר שזוהי תקופה של תיקון לאהבת חינם ולהרבות בה. 

תשעה באב - זהו היום שבו חיסרון של האור הגדול ביותר שלאחריו בא התיקון מתוך התגלות האור בתוכנו כפרט וכעם כאחד. 

על כך מדברת היהדות על הכנעה, הבדלה והמתקה.
הכנעה - להביא עצמנו לפרוש מדברים הרסניים ולחוות את הרגש שעולה בנו.
הבדלה - להבדיל בין הדברים ההרסניים לבין ה"אני האמיתי" המאיר והטהור הנעשה באמצעות תיקון לעומק וניתוק.
המתקה - לאחר הבנת המזיק לתת את המקום הראוי. זוהי אהבה של עבודת המידות ולהחזיר עצמנו למקום הראוי לנו. 

אלה ימים של השראה אלוהית המביאה עמה חמלה וחסד, וגדלות רוח המולידה התעוררות רוחנית באדם, המוביל להדרכה ועוררות באדם לרצות ולחזק את כוח הרצון לעשות מעשים טובים, ברצון להשתנות וברצון להיות טובים יותר, רצון לתת, ולכן הפסוק – "ואהבת את רעך כמוך" משמעותי ביותר בתקופת זמן זו, ולא "ארץ אוכלת יושביה".. 

תקופת האריה חלה בעיצומו של קיץ, כשהצומח נמצא בשיא פריחתו ובשלותו. זהו שלב שבו האדם בטוח בזהותו, אך עדיין לא מובטח לו מקומו בחברה. האריה מקרין כוח וחום ומייצג את הנעורים הנצחיים השופעים שמחת חיים ואופטימיות. האריה שומר על פרטיות, ויקפיד תמיד לשמור על מרחק בינו לבין סביבתו.

בכל אחד מאיתנו מנמנם האריה שלא אוהב שיטרידו את מנוחתו, אך אי-שם במעמקי הווייתו הוא דרוך ונכון לזנק אל מעגל ההכרה. אין ספק שהאדם חי באמצעות הכרתו, וכאשר הוא מאבד אותה, הוא מחוסר הכרה. באמצעותה, מתבונן האדם על הנעשה בתוכו והופך למשקיף. כאשר ההכרה האנושית נוגעת בקרניה של השמש הפנימית, היא מאירה את השכל ואת ההבנה ומעדנת את אורה הנצחי של הנשמה. ואולי, המגע שנוצר במוח עם דרגת ההכרה הגבוהה יוצר את המחשבה הנכונה. הכרה זו נמצאת במצב של נמנום אצל כולנו ומבקשת להתעורר.

קרינת האריה בגלגל המזלות דומה לקרינת השמש בלב הגלקסיה. כבעל חי נחשב למלך החיות. בשאגתו המאיימת, מוכיח האריה לכל, את עוצמתו, את שליטתו, את תפארתו, את האונות שבו ואת הדרתו.

האריה הוא יצור המבקש שיכירו בו ובדרך התבטאותו הייחודית. הוא מייצג את השליטה ואת המשמעת העצמית, את חינוך הילדים, את האמביציה, את הגאווה, את ההתעלות על עצמו ואת עולם המשחק והתיאטרון.

אש האריה משתוקקת לבעור, לשגשג ולצהול, היא מתנפצת לכל עבר ובא לידי ביטוי בתיאטרון, במוזיקה, במשחקי האהבה ובאומנות החיים.

בדומה לטלה, גם אריה הוא סימן אש, אך אש האריה איננה מתלקחת ואיננה מבזיקה לרגעים ספורים בלבד- זוהי להבה פנימית הפורצת ממרכז ההוויה לאורך זמן ממושך. קרינתה שופעת ויציבה, היא מפגינה כוח שליטה מאופק. היא מתפשטת בבטחה, מעריפה ומאצילה את אורה בנדיבות לכל. זוהי שמש אוגוסט הלוהטת של ימי הקיץ החמים ומלאי האור, זוהי שמחת החיים במלוא מובן המילה.

סימני האש להוטים שיכירו בערכם. חשוב להם להוכיח את עצמם, להתקיים בזכות עצמם ובכך לסייע לזולת להכיר בערכו. אך כדי ליצור מגע אמיתי עם האחר, על האדם לאהוב קודם כל את עצמו.

אם האש הפנימית של האדם אינה בוערת, באיזה חום ישפיע באהבת האחר?

טבעה של האש היא לבעור, אך הלהבה אינה תמיד מודעת לעוצמתה או לדקויותיה. לעיתים, כאשר האש משתלהבת, היא מתעלמת מקיומם של האחרים. המודעות מאשרת לאדם לשלוט בחייו ולנווט אותם.

כמו כל אלמנט אחר, גם את האש יש להכיר וללמוד – מהן סכנותיה? איך שומרים על הגחלת? ומה עושים כשהיא מתעצמת או שוככת?

את אלמנט האש מייצגת בטבע השמש. השמש מחממת ומחייה, בעזרתה נובטים הזרעים, פורחים הפרחים ומבשילים הפירות. אך כשם שהיא מעניקה חיים היא עלולה אף לקטוע אותם. האש חורכת את האדמה ואת הצמחייה, שורפת את עורנו, מייבשת את המים ומדללת את האוויר.

ביסוד האש מתגלים עוצמות נפלאות מעין האדם: האש נשרפת, מתלקחת, מאירה, מצטמקת, פגה ונעלמת כעשן,היא ממיסה, מתיכה והופכת את החומר - מקשיח לנוזל, מנוזל לאדים ומאדים לגז.

גם ביסודות אחרים, כמו האוויר, האדמה והמים מצויים כוחות מופלאים, אולם כוחה של האש עולה על כולם, - היא מסוגלת לבדה לשנות לחלוטין את החומר.

האש היא היסוד החזק והיעיל ביותר לתהליך השינוי. היא מסמלת את האמונה ואת כוח ההשתנות. בתרבויות עתיקות, בחניכה הרוחנית,- תלמידים התבקשו להוכיח את יכולתם בלעבור טבילת אש, ובתרבות המאייה והאצטקים – הסגידה לשמש ומתן קורבנות לאל השמש.

באדם מתגלים שני סוגים של אש: להט התשוקה הבוערת ואש התמיד- עבודת הקודש אל ליבו של הבורא. תאוות הבשר היא המכלה את האדם ומוליכה אותו בדרך ייסורים,אל המחשכים העמוקים בתוך עצמו.

אש הקדושה, חושפת את סודו של שינוי החומר: תחילה היא משנה את החומר בעולמו הפנימי ואט אט השינוי נותן את אותותיו בעולם החיצון. האש קשורה לשמש, לאור, לחום ולאהבה.

משולש האש הם – טלה, אריה וקשת.    
* הטלה –   אחראי על הראש ומייצג את המחשבה.

    *  האריה -  מפקח על הלב ומייצג את האהבה.    
  * הקשת –  אחראי על השוקיים, מייצג את התנועה, את הפעולה, את מימושם של הרעיונות ואת  הרגשות המצויים בתוך החומר.       

הקשת – הוא האדם השולט בדחפיו בעזרת שכלו. ניצחון זה התאפשר לו בשל הישגיהם של הטלה והאריה. שוכנת באדם הדואליות, מחד – שוכנים בתוכו החיה השורדת, האגו, הדחפים הפיזיים והמשיכה לאדמה, מה שמכונה "האני הנמוך", ומאידך – עיניו נשואות השמימה, הוא עשוי בצלמו של הבורא, הוא רוחני, יוצר מעצם הווייתו ושואף לשלמותו של טבעו הרוחני "האני הגבוה".

האדם – שתול כעץ באדמה וראשו נישא לשמיים, זהו טבעו, ולכן הוא נאלץ ללמוד לחיות עם שני הכוחות שבתוכו. יש בו הקושי להיפרד מטבעו החייתי ואף לא לדכא אותו. עליו ללמוד להקשיב לצרכיו, להבין שנפש החיה שבו, היא מקור החיות שלו, על כן עליו לעדן ולהאציל אותה. אנרגיית האני הנמוך נועדה מטבע בריאתה לשרת את משאלות הרוח, את הנשגב והנעלה. זוהי הדרך שבה האדם ילמד לחיות עם נפש החיה שבתוכו ויוכל לתת ממיטבו.

הטלה – מתואר לעיתים קרובות כשה המעלה את עצמו לעולה,

הקשת - משתמש בסוס כדי לשרת את האידאל שאליו הוא נכסף,

והאריה - מגשים עצמו בנתינה טוטאלית.

האריה מקפיד על נוכחות מלאה, הוא ממלא את החלל בחום ומקרין סביבו אווירה תיאטרלית מאד. יוצר מטבעו ואוהב את משחק החיים ואת המגע. האריה שומר על טוהר מידותיו, על טוהר ליבו, על הספונטניות ועל פליאתו של ילד, אך הוא גם פגיע ושביר כמותו.

היצירה עבור האריה היא צורך ואינו יכול לחיות בלעדיה. יש בו היכולת לעורר ניצוצות אשר הוא מצית בעיניהם ובליבותיהם של הסובבים אותו, בהעדר העידוד והערצה האריה נחלש, וזוהי חולשתו.

אושרו של האריה תלוי ביכולתו להרעיף מזוהרו על כל הסביבה. הוא כריזמטי ומנהיג מטבעו, "וכמלך" המולך על סביבתו לא יפעל בניגוד לזרמי החיים. יש בו הכישרון לחיות את הרגע במלוא העוצמה ולהפוך הנאה מכל מצב, מכל רגע, מכל אדם. האריה הוא מחנך טבעי. הוא אוהב ללמד, ההוראה מאפשרת לו לחלק בנדיבות מהיש שבו. שליטתו תפתח אותו לאהבה ללא תנאי ולאהבה. האריה הוא החלטי, תקיף, יציב ומהימן ובדרך כלל אינו ניתן להשפעה. מאד ישיר בדבריו וכנותו לעיתים פוגעת. התנהגות זו נובעת מהצורך להיות בעל סמכות, להשפיע ולהקרין על סביבתו. יש בו את היכולת להעניק לזולתו את ההרגשה שיש על מי לסמוך.

עבור האריה, לחיות פירושו – לפעול, להגיב בספונטניות ובמודעות לכל מצב נתון. 

כוח הרצון היא מילת המפתח. תגובותיו הן אינטואיטיביות מבלי שיעברו בהכרח את כוח המחשבה. האריה מיישם במהירות, בדייקנות וביעילות, ואת הבעיות והקשיים שיתעוררו, הוא פותר תוך כדי עשייה. הוא בנוי ליזום, ומפלס את דרכו בשליטה ובדעה צלולה בזרם נהר החיים.

השמש, הכוכב השליט על מזל אריה. סמלה של השמש הוא עיגול ובמרכזו נקודה שהיא לב השמש המקרין והמגנטי. זהו לב היקום המכיל את האהבה הקוסמית ונושא לבדו את כל מערכת השמש. השמש הפיזית, הנחשבת באסטרונומיה לכוכב, אינה אלא מסה של לבה רותחת, כדור אור זהב זה נמצא במצב של רתיחה מתמדת, בעקבות התרחשות אלקטרומגנטית, מתפשטת האנרגיה והופכת לאור.

השמש מקיפה את גלגל המזלות, ובמהלכם היא יוצרת את עונות השנה, את הימים והלילות. בעת הופעת הקשת בענן, נשבר אור הכרומוספרה ובזכות מיסוך הגשם הוא נראה לעין האדם. כל צבעי הקשת מתייצבים בזה אחר זה בסדר קבוע: מאדום לכתום, לצהוב, לירוק, לכחול, לאינדיגו ולסגול.

באסטרולוגיה מייצגת השמש את הדחף הבסיסי הטבוע בכל אדם להיות מודע ולהגשים את עצמו. היא מאפשרת לאדם לפתח את עצמו בצורה הגיונית ועקבית ולבנות אגו שקול השולט בכוח רצונו ופועל בצורה חיובית. במפת הלידה, השמש היא הכוכב החשוב ביותר, היא יוצרת בתוכנו את האישיות המייחדת אותנו, את חזיונותינו ואת משאלת ליבנו. מיקומה בשעת הלידה קובע את השתייכותנו למזל זה או אחר, את מבנה אופיינו, את בחירותנו ואת מכלול אמונותינו.

כפי שהירח מתגשם בכסף, כך, כל סגולות השמש מתגשמות בזהב. הזהב נחשב למתכת המושלמת והיקרה מכל המתכות. הוא זוהר כאור, ולפי מסורות עתיקות, הוא האור עצמו. הוא מלכותי ואלוהי, הוא מייצג את הידע, את ההארה, את הנצח ואת השלמות. בתחום הריפוי, הזהב משפיע על כוח החיות, על האמון בעצמנו ובאדמה הנושאת אותנו.

פראצלזוס, רופא ואלכימאי שווייצרי מהמאה השש עשרה, אמר:

"יש כל כך הרבה עוצמה בזהב שהוא מחזק את הגוף, מעצים את הלב ואת זרימת הדם, מחדש ומחיה את הטבע ומרפא את כל שחולה. הזהב הוא פרי הריון ממושך של השתנות החומר".

האלכימיה מבוססת על עיקרון זה. האלכימיה עוסקת באומנות הטרנספורמציה, ההתמרה – הפיכת האלמנטים מצורתם הגסה לצורתם העדינה יותר. הפסיכולוג קרל יונג, אימץ את רעיונות האלכימיה כטרנספורמציה של הנשמה ביחס לגוף. בעבודת האדם על עצמו, מסוגל האדם לעדן ולהאציל את נשמתו. ניתן לומר, שהתמרתו ושינוי צורתו של הבדיל לזהב, תואמות את המתרחש אצל האדם בשעה שהוא משתנה מבחינה רוחנית, העיקרון האלוהי שב לחיות במעמקי גופו עד שהוא מאיר אותו והופך אותו לאור. הזהב, בהיותו תמציתה ומהותה של הנחושת האדומה, נהפך לאבן הבניה הקוסמית החשובה ביותר ולערך היציב ביותר בחיי האדם, המקנה לו ביטחון ואושר בסיסי.

כמו הזהב, השמש מעניקה חיים, אור ובריאות, אך בשקיעתה לעת ערב היא מותירה אותנו בחשיכה, במעמקי הלא נודע. מאור לחושך, מחושך לאור, המעברים התמידיים האלה ממלאים ללא ספק תפקיד חשוב בגורל האדם.

ביום הראשון ברא אלוהים את האור הראשוני הנסתר, שאינו נראה, ורק ביום הרביעי ברא את שני המאורות: השמש והירח. בתפיסה הקבליסטית, אינסוף אור קדם לבריאת העולם והיה הצעד הראשון ליציאה מן התוהו ומן החשכה. כשם שקדמה החשכה לאור, כך קדם הלילה ליום.

גם העובר, לפני צאתו לאור העולם, מתהווה בחשכת בטן אמו.

אנרגיית השמש, ממריצה את עולמו הרוחני של האדם, מסייעת להתפתחות כוח הרצון שלו, מחממת את נשמתו ופותחת בפניו את שערי הידע. מאז ימי בראשית בתרבויות העתיקות, בני האדם מקשרים את הלב עם הזהב ועם סגולות השמש. הלב יוצר מגע ספונטני של סימפתיה או אנטיפטיה,  האריה מסוגל לחדור ולגעת בהוויית נשמתו של הזולת. חדירה אינטואיטיבית זו נותנת בו בטחון, מזינה אותו וממלאת אותו במודעות פקוחה ובהירה. אנשי השמש מקשיבים לליבם והולכים אחריו. השמש נוצרת בתוכה אנרגיה אינסופית המשפיעה בצורה חיובית על כל תהליכי החיים. שימוש לא נכון באנרגיה זו עלול לגרום להרס ולשרפה, ולבזבוז אנרגיה לריק המכלה את כוחותינו וגורם לתחושה של ריקנות ואובדן.

הצבע הכתום מתקבל באמצעות ערבוב האדום – צבע החיות, הפעולה והמלחמה, עם הצהוב – צבע האינטלקט. כתום הוא צבעה של השמש. הוא הנקודה המאזנת בין רוח האדם לבין יצר החיים. זוהי בריאת האור באדם המאירה את הווייתו לממדים גבוהים לברוא בריאה מאפשרת חיים.

הכתום יכול להתגלות כאהבה נשגבת, כפי שהנזירים הבודהיסטים לובשים את שמלתם הכתומה, או להיות לסמל ניאוף. הכתום מסמל את כוח היצירה, את הדינמיות השמשית, את הבריאות, את הקדושה, את האינדיווידואליות, את הגאווה, את היהירות, את העזרה לזולת ואת האמונה.

הכתום מעצים את החיונית וממריץ את סגולות השמש: הנדיבות, אומץ הלב, האופטימיות והיצירה. כצבעה של הבריאות, הוא קשור בהכרח לריפוי, הוא מעורר בתוכנו את העניין ואת הצורך בחברה. הוא מגיש את שירותיו לעזרה ולכל אדם הנזקק לעזרה. שימוש מוגזם בצבע כתום עלול ללבות אמביציה מנמנמת, התנשאות, בוז לזולת, תשוקות ומתח מיני, ולהגביר את חום הגוף. לצבע הכתום, השפעה טובה על כל הקשור למערכת העיכול, לבעיות במיניות אצל שני המינים, לאלרגיות, לבעיות אכילה, ולמחלות אוטואימוניות, לקשיים בתנועה, ולמצבים של ירידה באנרגיית החיות.

בעץ החיים הקבלי, הספירה תפארת היא מקום מושבה של השמש הזוהרת והקורנת ביופייה, בפאר והדר. בעץ החיים היא פועלת בדומה ללב – בגוף האדם ולשמש – בלב היקום.

ספירת תפארת נמצאת באמצע הדרך בין השמים לארץ, בין הספירה מלכות לבין הספירה כתר, ממנה יוצאות ואליה שבות כל האנרגיות של עץ החיים ושל מערכת השמש. כל נתיביו של עץ החיים (מלבד הספירה מלכות) מובילים לספירה תפארת, ואולי היא המובילה אותנו ישירות אל כל הספירות. היא המרכז, הלב הרוקם את הכרת האדם. תפארת מרכזת את כל ניסיונות החיים המתרחשים בספרות האחרות, מאזנת בין עמוד הדין לבין עמוד החסד ויוצרת ביניהם הרמוניה.

זהו המרכז שהאדם בא במגע עם טבעו הרוחני, ממרכז הוויתו ניתנת לאדם אפשרות להכיר את עצמו, את ייחודו ואת מהותו. ניתן לומר, שזהו המרכז בו ניתנת לאדם את האפשרות לקחת אחריות על חייו ואת כל האמצעים על מנת שיצור ויוביל אותו להגשמת חייו.

להתמזג עם השמש, משמעו: להניח לקרניים לחדור לתוכנו, להמיס את מגננותינו, לפתוח את לבנו ולהזין את הוויתנו. לספוג את אורה ואת אהבתה, את טוהרה ואת בריאותה, את נדיבותה וטוב לבה, את חכמתה ואת בהירותה.

ספירת תפארת, נמצאת ברוח האדם בנקודה המקשרת בין הנמוך לגבוה. היא פועלת על הרגשות, מסייעת להם להשתנות ומאפשרת לנו את השליטה בהם. היא פותחת בפנינו את שערי ההיגיון הצרוף ובעזרתה יש ביכולתנו לחבר את משאלות הרוח עם צרכיו הפיזיים של הגוף.

השמש בונה את הכרתו של היחיד באמצעות ההשפעות הפלנטריות שהיא רותמת לשירותה. כבני אדם, אנו לא מעיזים לעמוד פנים אל פנים אל מול השמש הפנימית בתוכנו מפחד העיוורון. אולם, האדם שישכיל להתגבר על הפחד ויחצה את המראה, האדם שילמד לאהוב את עצמו ולהתרכז בטבעו העיקרי, יוכל להתבונן במתרחש בחייו בשוויון נפש ולהקרין כשמש את אהבתו לכל הסובב אותו.

ד"ר שולמית רונן

תרפיית אור צליל וצבע

ליווי למצוינות אישית, מקצועית ועסקית  

052-3371070

http://colortherapy.co.il

הקשר בין חודש ניסן, מזל טלה והצבע האדום

חודש ניסן, מזל טלה וסמליות הצבע האדום

לשם ניסן, מונים ארבעה טעמים- באכדית פירוש השם חודש ניסן הוא "חודש אנשי הצבא". ותואם את הנאמר- "ויהי לתשובת השנה, לעת צאת המלאכים(שמואל ב' יא).זו עונה המתאימה ליציאה לשדות בגלל המזון לאחר הגשם לבהמות.

לפי פירוש אחר המילה ניסן, אינה אלא המילה "ניצן" בשינוי הגייה. המצביעה על עונת האביב. על פי שיר השירים יא –יב נאמר על חודש ניסן- "כי הנה הסתיו עבר, הגשם חלף הלך לו, הניצנים נראו בארץ, עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו".

יש האומרים כי ניסן מקורו במילה נס, רמז לנסים שאירעו לאבותינו בעת יציאת מצרים – מתוך רש"י, ברכות נו,  "שעל ידי נסים נקרא ניסן, שעל כל צרה הבאה לישראל אומרים אותו על גאולתן".

יש הסבורים כי ניסן מקורו מהמילה "ניסיון", על שם הניסיון שהתנסו יוצאי מצרים בשעה שהגיעו למרה ונמתקו להם המים.

חודש ניסן הוא חודש הגאולה ובו כולנו חוגגים את חג הפסח. חודש ניסן כולו הוא בעל אופי חגיגי ומקודש. חודש ניסן הינו חודש של ניסים, חודש שפותחים לאדם התעוררות מלמעלה. כתוב בספרי הסוד, אדם יושב בליל הסדר שותה כוס ראשונה ומקבל גדלות והתעוררות ממקורות של מעלה, הארה אלוהית מאוד גדולה. אולם אחרי זה יש, 49 ימים של ספירת העומר שבהם צריך האדם, בעצם העבודה שלו, להתאמץ ולקנות את אותה הארה שקיבל מלמעלה בליל הסדר על מנת שיקבל אותה מחדש בחג מתן תורה, 50 יום לאחר הפסח.

עיקר הכח של יציאת מצרים זה פסח, אותיות 'פה סח', פה מדבר (ס"ח בגימטרייה = חיים). הגלות שלנו נקראת גלות הדיבור והגאולה נקראת גאולת הדיבור.

בני ישראל במצרים, במייצר, במקום של צרות. כשאדם בצרות הוא אינו יכול לראות דבר, קשה לו אפילו לפתוח את הפה ולהתפלל. לכן עיקר התיקון של חודש ניסן זה תפילה ויש סיוע מיוחד בתפילות. אדם שבימים רגילים קשה לו להתפלל, עכשיו זו עת רצון. בחודש ניסן נפתחים השמיים לשיחה, לדיבור ולתפילה. בני ישראל יוצאים למדבר. מדבר מלשון מדבר. מה קורה כשאדם נעשה מדבר? המהות של היהודי היא הודיה, מודה בדיבור, תפילת הודיה, אמירת הלל. כל אומר תודה ותפילה הינה יצירת  חיבור לאלוהות הפנימית קשר עם הקב"ה.  חיבור לאלוהות הפנימית קשר עם הקב"ה. ליל הסדר, הוא הלילה ." היחידי בו אנו אומרים הלל שלם, כח הדיבור בשלמותו

יציאת ישראל ממצרים מהווה גם את הבסיס הכללי של עם ישראל, וגם את הבסיס הפרטי של כל אדם. כל ענייני עבדות ה' והיציאה מהשעבוד לכוחות האהבה העצמית שנקראים מצרים (מלשון צרות, צרות עין, צרות לב) אל המרחבים של אהבת ה' ושל אהבת הזולת מבוססים על יציאת מצרים. החודש הזה נקרא חודש ניסן, מפני שהאדם שהולך בדרך זו על מנת להשפיע מרגיש שהוא זקוק לנס, להתערבות של כח הבורא , בכדי שיוכל  ללכת בדרך זו לבדו ונזקק לכוחות שמעבר. אולם כשאדם הולך בדרך הפנימית, כשהוא מרגיש שעליו לבוא ממצב של "ואהבת לרעך כמוך", כלומר לבטל את הרצונות שלו מפני הרצונות של החברים, לראות  ולהאמין שהחברים חשובים הרבה יותר ממנו, וכך לגבי הבורא.
בספר היצירה כתוב, שהכוח העיקרי הפועל בחודש ניסן הוא כח השיחה, כח הדיבור. בחודש זה אנו זוכים לתיקון הפה. עיקר תיקון הדיבור הינו התיקון של השיחה בין אדם לחברו.

ביטויו של חודש ניסן בטבע, שבו מתחילות תבואות החורש להבשיל. שיבולים ירוקות לפני הבשלתן מכונות במקרא "אביב" – בספר שמות ט, לא נאמר – "כי השעורה אביב והפשתה גבעול". מכאן שם החודש, שבו עומדות השיבולים לפני גמר הבשלתן – חודש האביב. מכאן שמה של תקופת האביב, היא תקופת ניסן. הטבע המחדש כוחו חוגג את גאולתו מן החורף, הצומח במלוא הדרו, הפרחים בפריחתם, השיבולים והאילנות בלבלובם.

חודש ניסן, הוא חודש של חידוש דרכי הנהגת הבריאה ובתוכו ניתנת ההזדמנות לגאולה, ברמת הפרט וברמת הכלל.

הכתובים, מתוך הרצאה מופלאה של הרב מנחם הכוהן בשנות ה- 90 . ועל כך מודה אני בהודיה גדולה.

באסטרולוגיה, כל מזל בגלגל המזלות תואם למחזור חיים של חיי אדם. שנות חייו נחלקות, כמו בגלגל המזלות לשתיים עשרה תקופות של 7 שנים ( 7 כפול 12 =84 ). מזל טלה הפותח את גלגל המזלות תואם לגילאים 0 – 7 ומסמל בחיי אנוש את תחילתה של תודעת הקיום.

הראשוניות של מזל טלה מקבילה במהותה ליציאתו של הרך הנולד מרחם אמו לאוויר העולם. מעצם היותו הראשון בגלגל המזלות גלומות בטלה חיונית מופלאה, מחשבה ורגש הפורצים באינטנסיביות ללא פשרות. זוהי דרכו של הטלה להגשים את צעדיו הראשוניים בהבנת מהותם של החיים. בו בזמן, הנשמה מלבישה על עצמה גוף-חומר כדי להתנסות בתוכו בחיים הארציים.

אנרגיית הטלה נעה בשני כיוונים. מצד אחד, הצורך להתגלם בחומר וליצור צורה אינדיווידואלית וייחודית, ומצד שני, הרצון העז להשתחרר מכל הסוגר על נפש האדם. החיים בתוך גוף-חומר יוצרים בהכרח רגשות, אשליות והתנגשויות המלוות ומסבכות אותנו לאורך כל הדרך. אצל הטלה, הנשמה עדיין קשורה בעוצמה לחומר המונע ממנה אפשרות של ביטוי במלוא העוצמה.

במזל טלה מבקש האדם להבין ולהגשים את עצמו ואת הערכים האנושיים על פי הבנתו האינסטינקטיבית.

הקונפליקט מתחיל כאן: הנשמה, השבויה בקסמי החומר חשה במגבלותיו, שואפת להתפשט במרחבים אשר להם היא שייכת. הטלה הוא סימן האש המציתה והניצתת, אש אשר בו זמנית היוצר וההורס גם יחד, העיוור והאינטואיטיבי, המרוכז וחסר המנוחה, הנדיב והנשגב.

אש הטלה מבטאת את כוח הבקיעה הראשוני של החיים, את הדחף הנקי, הטהור, את האון הקשה לריסון אשר בקלות מתלקח. הטלה קשור באופן הדוק לאש המקורית הבאה לידי ביטוי ביקום כתבערה של כוח חייתי אדיר, המתפרץ וניתז לכל עבר בשנים הראשונות של חיינו.

תקופת הטלה חופפת לתקופת השמש העולה במעבר בין החורף לאביב, בין הקור לחום, בין החשכה לאור. טלה מסמל את הכוח הבלתי אמצעי הפורץ באביב, באדם ובטבע כולו. כוח חיות זה פותח את מעגל המזלות. הטלה מייצג את הכוח החייתי ביקום בכך שהוא ממיר את הלהט ואת הנדיבות שבו בסרבנות העלולה להוביל לעיתים לעיוורון מוחלט.

בטלה השמש משפיעה ומביאה את מיטב כוחות החיות שבה. כוח קרינה זה מעניק אנרגיה, יכולת התחדשות וחיוניות שופעת המסוגלת לעמוד בכל התמורות, המכשולים והמחלות. מזל טלה מפגין התלהבות, עצמאות ויוזמה ונכון תמיד לפעולה. מעצם הראשוניות, הוא חלוץ מלא המרץ העומד בראש המחנה ומביא תנופה אדירה, את טעמם של הסיכונים, עזות המצח ואומץ הלב. הטלה מייצג את הכוחנות המופנית החוצה, ומסמל בחיי האדם את התעוררות ההכרה לעצם הקיום ואת הזינוק הראשוני אל מעגל ההתנסויות. כשנכנסת השמש לטלה, פורצים כוחות הטבע במלוא עוצמתם, החורף מפנה את מקומו לאלפי ניצנים המכסים את פני האדמה בססגוניות מופלאה של צבעי הפרחים והצמחים, החרקים, הפרפרים בגווני הצבעים, הציפורים והטבע מתמלא בריחות משכרים של אביב.

עם בואם של האביב ושל הצמיחה חלה באדם, כמו בטבע, התעוררות חדשה לחיים. כשהאדמה שאופת שאיפת אוויר עמוקה, היא עוצרת לזמן מה את האוויר בתוכה, כמו האדם. בשלב זה היא נחה ואוגרת את מיטב כוחותיה לקראת האביב. בסוף חודש מרץ נושפת האדמה את האוויר האצור בתוכה וגל של כוחות ברכה ממלא את היקום כולו. הכוחות החדשים, הרווים באור השמש ובעוצמת הכוכבים, מקרינים שפע של זוהר לכל. האדמה מעניקה ליקום את מיטב האנרגיה שלה.

חיוניות זו של צמיחה והתעוררות מתבטאת בכל עוצמתה בקרב כל מי שקשוב לקצב נשימתה של האדמה ולטבע. באביב, החיים, הטבע והאדם מתנערים מתרדמת החורף וחשים בהתעוררות כוחות פנימיים חדשים. ככל שהאדם מודע יותר לתהליך וככל שעולה בידו להוביל את הכוחות הנובעים מתוכו, כך יוכל גם לפרוץ מעבר לגבולותיו.

בטלה השמש מקרינה על אימא אדמה את מיטב אונה הזכרי. האדמה קולטת את קרני השמש החודרות לתוכה ומפרה אותה, מצמיחה עלים וניצנים חדשים ומתכסה במלבוש אביב מופלא.

האביב הוא הזמן המתאים ליזום, ליישם, להחליט ולשנות דברים. זה הזמן לבצע ניקוי פנימי יסודי, צום והיטהרות. "ניקיון הפסח" מפנה מקום לכוחות רעננים הממלאים אותנו ומסייעים ליסודות השונים שבתוכנו להתפתח.

חג – הפסח, החל לאחר המעבר לאביב כשהירח במלואו, מסמל את תחיית הטבע. משמעותם הסמלית של יציאת מצריים במסורת היהודית, ושל חג הפסחא במסורת הנוצרית, היא יציאת האדם מעבדות לחירות : העבדות לחומר נהפכת לחירות הרוח. תחייתם של האדם ושל הטבע והשתנותם באביב מתאפשרת עם מותו של החומר.

מרס (מאדים) כוכב הלכת השולט בטלה, סמלו האסטרולוגי הוא מעגל קטן ומעליו חץ המכוון למעלה והצידה. החץ מורה על התעוזה האינסטינקטיבית הפורצת והמובילה קדימה.

מרס העניק  את שמו לחודש מרץ והוא נחשב, אחרי יופיטר (צדק), לכוכב לכת המגן על כדור הארץ.

זהו הכוכב השולט על החיים ועל המוות. מרס שולט על שני מזלות, טלה ועקרב. בטלה, הוא חוגג את התחדשות הטבע באביב, ובעקרב, את גוויעת הטבע בסתיו.

מרס הוא כוכב הפעולה, מייצג את כוח הרצון ומוליד את העוצמה, את המרץ והיוזמה, את התנועה ואת המאבק. הוא זכרי, חיובי, חם ויבש. צבעו אדום כצבע הדם, ניצת בקלות, הלהבה המלבה את יצריו, את כעסיו, את סערותיו הפנימיות ואת עזות מצחו. יש במרס את הדחף המניע ואת הרצון לנוע קדימה.

בהשפעתו של מרס, הטלה חי בתוכנו במאבק מתמיד בין האינסטינקטים החייתיים והרוחני העילאי.

הטלה נולד באש הבעירה של מרס ובשל כך הוא נוטל חלק פעיל בתהליך היצירה של האדמה. הטלה המגלם את עצמו מציב לעצמו את המטרות ואת האמצעים כדי להגשים אותן. אך, אם שולט באינטנסיביות שלו, הוא עלול לסחוף אותנו למעמקיהם של מחשכי האדם.

הטלה הוא ההתחלה והסוף. מגלם את הראשונית של היקום בייחודיות. מממש את הנשמה בגוף ומעניק לה שפע של אפשרויות על מנת לאפשר ולהמשיך להתפתח בתוך גוף-חומר.

מרס מטבע אמונתו הוא ישר וכן, ואינו מעמיד פנים. יש במרס את היכולת לדחוף אותנו להגשים את עצמנו באמצעות התגברות על יצרינו והתעלות על האגו, תוך כדי מאבק פנימי לא קל ומלחמה מבחוץ, באומץ לב ובהעזה הראויים להערכה.

סמליות הצבע האדום בטלה, מסמל את החיות, את העוצמה ואת הבקיעה. זהו צבעם של מובילי החום: האש והדם, הקשורים באור השמש, בכוח החיים, בנתינה האינסופית, ברוחב לב, בנשגב ובאצילי.

הצבע האדום מסמל את אומץ הלב ואת המפגש עם הפחד. זהו הניצוץ המצית את הלהבה, היוצר יש מיש אך לא יש מאין. זוהי אנרגיה טהורה, פעילה, הנמצאת בתנועה מתמדת, אנרגיה מלבה, ממריצה, ספונטנית וטעונת רגשות. מעצם טבעה, בהיותה אימפולסיבית היא פוקחת עיניים ומפלסת דרך לחדש. היא מקרבת אותנו לטוהר הטבעי השוכן בתוכנו. אנרגיה זו, היא כוחם של הרגש, הפשטות, האינטואיציה והאיכות האוטנטית. אלו הם, האינטליגנציה הטבעית, הרוח היוזמת, השאפתנות והרצון העז ללכת בגדולות.

המשמעות לכך, להיות קשוב לקול הפנימי שבתוכנו, המקדם את כל העומד לקרות לנו ולא פעם מזהיר אותנו בפני סכנות...

האדום הבוהק, הבהיר והחי הוא זכרי ונמרץ, זהו האדום של הטלה המעורר אותנו לפעולה. זהו צבעו של הסנה הבוער, של כוח הנעורים, של החופש המבריא והמרפא. 

האדום הכהה, לעומתו, הוא הצבע של מעמקי האדמה ושל האש המרכזית הפנימית. הוא מייצג את הבגרות, הבשלות, את העיכול על כל משמעויותיו, ובעיקר את יכולת התחדשותו של האדם ושל יצירתו.

אבן האודם-הרובי, נקראת אבן האש, היא מקרינה חום רב וביכולתה להמיס דונג (לפי החוקרים אשר ניסו זאת), לזרז הגלדת פצעים ולמחות צלקות. היא קשורה למרס ובשל כך למערכת הדם וללב, מסייעת במצבי אנמיה, מעניקה אומץ לב ומשפרת את זרימת הדם. מאזנת את מקלעת השמש-מושב הרגשות, משרה שלווה והרמוניה ביחסים עם הזולת ומגנה בפני סכנות. יש בה את היכולת לשפר את כושר הריכוז ואת כוח הרצון. מעניקה שמחת חיים, מרץ וחיוניות, מסייעת למימוש מטרות, מפתחת נחישות ומחזקת את הלב והזיכרון. חוקרים של תרבות מצרים טוענים שבמצרים העתיקה נהגו להניח את הרובי על הגוויות כדאי לשמור על חומם לבל יתקררו.

לאדם המשתמש באבן הרובי היא מעניקה דבקות, מסירות, אהבה ללא תנאי, טוהר וכנות. אולם, בזהירות, מומלץ לא  להשתמש בה במצבי כעס וקנאה מכיוון שאבן האודם עלולה ללבות רגשות חזקים.

מה לעץ החיים ולגלגל המזלות? ומדוע דווקא במזל טלה?

עץ החיים ביהדות הוא תיאור סמלי של בריאת העולם כפי שהוא מתואר על פי הקבלה, וגם את ראשית התפתחות תודעתו של האדם, על פי ארבעת הרבדים:

4 העולמות על פי עץ החיים – עולם העשייה, עולם היצירה, עולם הבריאה ועולם האצילות.

4 הרבדים באדם – הגוף הפיזי, רגשי, מנטלי ורוחני.

4 האלמנטים – אלמנט האדמה, המים, האש והאוויר.

כמו – כן, ניתן לעשות אנלוגיה בין הרפואה הסינית (סוגי המזג השונים וששת השכבות)לבין הספירות.

ניתן לראות את עץ החיים כסיפור על מסעה של אנרגיה שהחלה אי-שם ב"אין סוף אור". כאשר כל אנרגיה נושאת בחובה אנרגיה ייחודית, החל מספירת כתר המצויה בעולם הרעיונות, המושגים והרעיונות וכלה בספירת מלכות המצויה בעולם החומר הדחוס והכבד.

עץ החיים היא ספירה עליונה במושגים של חיובי ושלילי, טוב ורע. זהו המקום שבו נעלמים הקוטביות, הניתוק וההפכים.

עץ הדעת, לעומתו, מייצג את הקוטביות במלוא עוצמתו, את ההפכים, את הניגודים, ואת פעולת הגומלין.

ניתן לומר, שזהו המקום שבו חווים ומכירים באור וחושך, השמחה והצער, הטוב והרע. עץ הדעת הוא עץ האשליות של עולם החומר, המבדיל בין שני כוחות השולטים באדם. לעומתו, עץ החיים מייצג את הכוח היוצר ואת ההתמזגות והאחדות עם היקום.

שני העצים מסמלים אפוא שני אזורים שונים ביקום, שתי רמות הכרה שונות.

בעץ החיים אפשר לעלות מלמטה למעלה – כדרך האדם המתחיל ומנסה להבין את עצמו כמיקרוקוסמוס, ומלמעלה למטה – מתוך רצון להבין את סוד הבריאה, את המקרוקוסמוס.

הספירות ועץ החיים ומקומם בגלגל המזלות של כוכבי הלכת

1. כתר – צבעו לבן. מקור כל האנרגיות ומקום מושבו של נפטון.

2. חוכמה – צבעה כסף. מייצגת את החוכמה הנובעת מכוכב הלכת אורנוס.

3. בינה – צבעה אינדיגו. מקור ההבנה העמוקה של סאטורן, הנרכשת בזמן חיי אדם.

4. חסד – צבעו כחול. מידת הרחמים והצדק, מושבם של יופיטר ושל המאסטרים - המורים הרוחניים.

5. גבורה – צבעו אדום. מייצגת את עוצמתו של מרס, ואת המאבק על היצר.

6. תפארת – צבעה זהב/צהוב. מרכז ההוויה, מקום מושבה של השמש, היצירה, הזוהר והיופי.

7. נצח – צבעה ירוק. מייצגת את הטבע, את עולם האהבה והאומנות של ונוס.

8. הוד – צבעה כתום. מיוצגת על ידי מרקורי – ספירת האינטליגנציה והתקשורת.

9. יסוד – צבעו סגול. ספירה המייצגת את עולם הרגש ואנרגיית הירח.

10. מלכות – צבעה מורכב מארבעה צבעים – זית, סיטרין, שחור ואדמוני.

מלכות מייצגת את כדור הארץ, האדמה – הספירה הדחוסה ביותר בעולם החומר.

במידה ונמשיל את האדם כגשר בין שמים וארץ, נוכל לומר, שהשמים והארץ מפרים, מולידים ויוצרים חיים זה בעולמו של זה בלי קץ, וכך ממשיכים מעגלי החיים בכל היקום כולו – הלידה, הצמיחה והמוות. כפי שקורה במזל טלה ובעץ החיים. הכל ראשיתי וראשוני בבריאה, מרגע הלידה, ההתהוות ועד המוות.

השמיים והארץ ילדו את האדם, כל אחד מהם נתן את מיטבו ליצירת השלם. האדם החל לאט לאט לספוג לתוכו את עוצמת האדמה ואת קרינת השמיים. בעזרת הכרתו המודעת והיכולת לשנות את עצמו ולהתפתח, האדם מאחד בתוכו מחדש את שני אוהבי בראשית, השמיים והארץ.

האדמה מולידה, מעבדת, משנה ומחדשת כל שבה לתוכה. עשייה זו היא מעצם טבעה. אונורה דה בלזאק, סופר צרפתי, תיאר זאת בצורה מופלאה – הטבע כולו דומה לאישה יפה, אשר בשרה השופע הוא האדמה, עצמותיה – האבנים, שער ראשה – הצמחייה והפרחים השופעים ריח, דמה – המים המשקים והמזינים אותה, ורחמה – המערות המסתוריות, החבויות והנסתרות מתחת לפני הקרקע בתהומות.

סמל האדמה הוא עיגול ומעליו צלב – הצלב מסמל את הניסיון, את התלאות ואת המאבקים הצפויים לנו לאורך כל חיינו. אלמנט האדמה מסמל את דחיסות החומר, את ההשתרשות וההישרדות.

האדמה – ניתן לומר, זוהי זירת מלחמתו של האדם, שעליה נאבקת ההכרה האנושית. האדמה- זירת הקרב מציבה בפני האדם מצד אחד שפע אתגרים ופיתויים, ומצד שני מעניקה לו את הכוחות להתגבר על התשוקות הגשמיות ולעדן אותן. במצב זה, יכול האדם ללכת לאיבוד בלהט התשוקות ולהוריד עצמו שאולה אל מעמקי האדמה, אולם, האדם יכול גם להתנשא אל פסגת הרוח, לעבר הגילויים והחזון העומד מולו. אדם במשך ולאורך חייו רוכש את חופש הבחירה, חופש המאפשר לו להיות כגשר המחבר בין שמיים לארץ.

מברכת לתחילתו של חודש ניסן ועמו תחילתה של שנת פריחה ושגשוג

למרחב האישי, מקצועי ועסקי

ד"ר שולמית רונן

תרפיית אור צליל וצבע

אבחון וייעוץ להשגת תוצאות

052-3371070

 https://www.facebook.com/therapy.color

http://www.lightherpy.biz